הדוח, שנכתב על ידי הנציב אדריאן אשר בעקבות חקירה של שנתיים, קובע כי האזבנד הפך את המטבחים במרכז המעצר מֶדוֹמְסְלִי ל"גיהינום עלי אדמות" עבור ה"חניכים", צעירים בגילאי 17 עד 21 שנשלחו למקום ל"זעזוע קצר וחד" בעקבות עבירות קלות. הוא הפך את המטבחים לממלכתו הפרטית, שם ניצל את סמכותו ואיים על חניכים ואנשי סגל כאחד. אשר תיאר את האזבנד, שמת בשנת 2010, כ"איש בעל מבנה גוף חזק וארכי-מניפולטור", שהשתמש ביכולתו לספק או למנוע מזון כדי לתגמל ולהעניש. מיקומו המבודד של המרכז איפשר לו לאיים על קורבנותיו שיוכל "להעלים אותם" אם יתלוננו.
חקירות מאוחרות יותר מצאו כי היו 549 מקרי התעללות מתועדים במדומסלי, מתוכם 388 בוצעו על ידי האזבנד. הדוח מציין כי עבירותיו כנראה התרחשו גם במוסדות אחרים בהם עבד, כולל מוסד הנערים פורטלנד ומרכז המעצר לנוער דירבולט. למרות החשדות נגדו לאורך השנים, כולל חקירה משטרתית כבר ב-1967 בנוגע להחזקת תמונות, הוא המשיך בקריירה שלו.
בפברואר 2003, לאחר חקירה שהחלה שנה קודם לכן, הורשע האזבנד בעשרה סעיפים של תקיפה מגונה וסעיף אונס אחד ונידון לשמונה שנות מאסר. ב-2005, לאחר שקורבנות נוספים התלוננו, עונשו הוגדל לעשר שנים. באופן אירוני, עם פרישתו משירות בתי הסוהר ב-1990, הוענקה לו "מדליית השירות הקיסרי" על שירות ראוי לשבח, והוא אף הוסמך ככומר בכנסייה.
התרעות פיקוד העורף