לפי הדיווח, התמונות מראות כי 3I/ATLAS נותר “גוף יחיד פעיל, ללא עדות להתפרקות”, למרות שהגיע לנקודת הפריהליון - נקודת המעבר הקרובה ביותר לשמש. לייב טוען כי אם ATLAS היה שביט רגיל, הוא היה אמור להתפרק, בין היתר בשל סילונים עוצמתיים המורכבים מאדי גז וקרח.
לדבריו, כדי לייצר את הסילונים העצומים - המשתרעים עד מיליון קילומטרים לעבר השמש, נדרש שטח פנים גדול מדי עבור גוף בגודל של ATLAS. “הסילונים דורשים אובייקט גדול יותר מאשר גודלה של מנהטן”, אמר לייב ל"פוסט". הוא הוסיף כי האפשרות שהאובייקט מורכב מרסיסים רבים אינה מתיישבת עם התמונות החדשות, שמראות גוף אחיד.
במאמר שפרסם ב־Medium חישב לייב כי דרוש שטח קליטה של יותר מ־1,600 קמ"ר כדי לייצר את כמות האנרגיה שנצפתה - נתון שלדבריו “בלתי אפשרי” עבור גוף יחיד שלא התפרק.
ממצא נוסף שהדאיג את לייב הוא הופעתו של זנב המופנה דווקא לכיוון השמש, בניגוד להתנהגות שביטים טיפוסית שבה הזנב מופנה ממנה והלאה. לייב העלה אפשרות שהתופעה נגרמת על־ידי “דחפים טכנולוגיים” המכוונים את פליטת החומר לעבר השמש, מה שעשוי לשמש חללית המבקשת להאיץ לאחר הפריהליון.
עוד ראיה נגד מקור מלאכותי הגיעה ב־24 באוקטובר, אז טלסקופ הרדיו MeerKAT בדרום אפריקה זיהה לראשונה קווי בליעה רדיופוניים של רדיקלי הידרוקסיל - תוצרי פירוק של מים בעקבות חשיפה לאור השמש. לפי הניו יורק פוסט, ממצא זה תומך בהערכה כי ATLAS הוא שביט הפולט מים במעברו - תופעה טבעית לחלוטין.
התרעות פיקוד העורף