במהלך תחקיר שערך, מסרשמידט ראיין יותר מ-100 איש, רובם קשישים, שטענו כי ידעו על המנהרות או אף נכנסו אליהן. עובדת משק בית לשעבר, איריסמה אנה הייס גרוהה, סיפרה על "חדר סודות" בביתו של בראון, שאליו הגיעו דרך דלת סתרים. אחר, חוסה גודוי דה סוזה, טען לפני מותו כי בנה את המנהרות בעצמו החל משנת 1946. פרנסיסקה שפר, עובדת משק לשעבר נוספת, טענה כי הרופא ותושבים בולטים אחרים היו תומכי נאצים.
מסרשמידט מצא תיעוד היסטורי שתמך בחשדותיו. מאמר משנת 1944 במגזין משטרתי דיווח על תא של תומכי נאצים באיבירובה, שאגרו תמונות של אדולף היטלר, תעמולה וכלי נשק. בנוסף, הוא גילה כי צייד הנאצים המפורסם, שמעון ויזנטל, טען ב-1971 כי מזכירו הפרטי של היטלר, מרטין בורמן, נצפה באיבירובה לאחר שנמלט מגרמניה. ארכיון ויזנטל אישר ל"וושינגטון פוסט" כי ויזנטל אכן קיבל מידע כזה ב-1968. כמו כן, בשנות ה-60 הואשם ד"ר בראון על ידי אשתו האמריקאית בהנהגת רשת הלבנת הון בינלאומית שהעבירה כ-40 מיליון דולר לארצות הברית. האינטרפול וה-FBI, לפי דיווחים בעיתונות הברזילאית דאז, היו מעורבים בחקירה.
מסע החיפוש אחר הוכחות פיזיות הניב תוצאות מעורבות. בשנת 2016, אלמונים חיללו את קברו של בראון ושלחו עצם שוקה למשטרה. בדיקה פלילית העלתה כי העצם שייכת לגבר ממוצא אפריקאי, מה שהוביל את מסרשמידט להכריז כי "ד"ר בראון ביים את מותו". ב-2019, חפירה רשמית שבוצעה על ידי העירייה בעקבות סריקת מכ"ם חודר קרקע, חשפה צינור בטון חלול ובלתי מתועד, אך לא מנהרה. בלילה אחד בשנת 2022, רגע לפני הריסת בית משפחת בראון, פרצו מסרשמידט ושני שותפים למבנה. הם מצאו דלת סתרים שהובילה לבונקר תת-קרקעי, אך גילו לתסכולם כי קירות בטון חדשים חסמו כל מעבר אפשרי.
מנגד, ספקנים רבים, ובראשם ההיסטוריון רנה גרץ, מומחה לנאציזם בדרום ברזיל, מבטלים את הטענות. גרץ ציין כי מותו של בורמן בברלין ב-1945 הוכח באמצעות DNA, כי לאווה בראון לא היו קרובי משפחה ידועים בדרום אמריקה, וכי אדמתה של איבירובה אינה מתאימה לבניית מנהרות יציבות. הוא רואה בסיפור תיאוריית קונספירציה נוספת, בדומה לאלו הקיימות בעיירות אחרות באזור.
למרות הכישלונות והביקורת, מסרשמידט מסרב לוותר. הוא טוען שקיבל מכתב איום, איבד מנויים לעיתונו ושותפים עסקיים, אך נותר נחוש להוכיח את טענותיו. לאחרונה פרסם סרט תיעודי ביוטיוב שצבר למעלה מ-133 אלף צפיות. הוא טוען כי הוא עומד בפני חפירה נוספת, אך גורמים בעירייה ובאוניברסיטה המעורבת הכחישו זאת בפני ה"וושינגטון פוסט". עבור מסרשמידט, המאבק נמשך. "זהו חיפוש אחר האמת", אמר.