חבריו, שראו רק את הקסדה מציצה מהשלג, גילו במהרה שהיא ריקה. בעזרת משדרי איתור, הם מצאו את גופו קבור בשלג, כשאצבעותיו בלבד מבצבצות החוצה. הם חילצו שלג מפיו כדי לפתוח את נתיב הנשימה, והחילוץ המורכב נמשך חמש שעות, ללא אפשרות לנחיתת מסוק.
בבית החולים נקבע כי מאט ללא פעילות מוחית. משפחתו נקראה להיפרד, אך אביו סירב לקבל את האבחנה: "אם מאט היה במקומי, הוא לא היה מוותר עליי כל כך מהר."
בעוד הרופאים מתכוננים לאשר את מותו, בני המשפחה התפללו לצידו. ואז הגיע הרגע הדרמטי: אחד מחבריו קרא לו לפתוח את העיניים. מאט לא פקח אותן - אך העפעפיים שלו זזו. כשביקשו ממנו ללחוץ יד, הוא הצליח. הרופאים חזרו בהם מההכרזה על מוות מוחי.
לאחר 88 ימים בבית החולים, מחציתם בתרדמת, מאט יצא למסע שיקום קשה: לימוד מחדש של קריאה, כתיבה, דיבור והליכה. הוא סבל מכאבי עצבים קשים בזרועו המשותקת, וכמעט שם קץ לחייו. אבל מחשבה על בנו, איתן, עצרה אותו ברגע האחרון.
שנה לאחר מכן עבר ניתוח פורץ דרך לשיכוך הכאבים, ששינה את חייו. כיום, 16 שנים אחרי התאונה, מאט חי עם שיתוק מלא ביד שמאל - אבל בנה לעצמו חיים חדשים: מרצה מוטיבציה, סופר, יוצר פודקאסטים ובעל עסק עצמאי. "אמרו לי שלא אלך שוב - ואני הולך. אמרו שלא אדבר שוב, ואני מדבר למחייתי. אמרו שאתקשה לחשוב - וכתבתי ספר בלי שום עזרה."
התרעות פיקוד העורף