הילדים נרצחו בשנת 2018, אך גופותיהם נמצאו רק ב־2022, לאחר שלי הפסיקה לשלם על מחסן שבו אוחסנו המזוודות, ותכולתו נמכרה במכירה פומבית מקוונת.
עורכי דינה ביקשו להקל בעונשה בשל מחלתה הנפשית וטענו כי היא חשה בושה על פשעיה והייתה מבודדת ומאוימת בכלא. אולם השופט קבע כי למרות הדיכאון ממנו סבלה, מעשיה היו "מכוונים ומחושבים".
על פי העדויות, לי הרגה את ילדיה באמצעות מתן תרופות נוגדות דיכאון. מצבה הנפשי הידרדר לאחר מות בעלה. לאחר הרצח היא נמלטה לדרום קוריאה ושינתה את שמה.
המשפחה הביעה כאב עמוק בדיון. דוד הילדים, ג'ימי סיי ווק ג'ו, אמר: "מעולם לא דמיינתי שטרגדיה כה עמוקה תיפול על משפחתנו. אני מרגיש כאילו נכשלתי בשמירה על האחיינים שלי". אמה של הנאשמת, צ'ון ג'ה לי, כתבה: "זה הרגיש כמו כאב שחדר לעצמותיי... אני חושבת שאשא אותו איתי עד יום מותי."
חוקר המשטרה טופילאו פאאמאנויה ואאאלואה מסר כי אילו היו עדיין בחיים, הילדים היו היום בני 16 ו־13. בעקבות הדיון הודתה המשטרה לרשויות בדרום קוריאה על שיתוף הפעולה בחקירה.
התרעות פיקוד העורף