במסגרת המאמצים לבלום את ההתפרצות, הרשויות ביוון נוקטות במדיניות מחמירה לפיה גילוי של מקרה תחלואה בודד בחווה מחייב את השמדת העדר כולו מטעמי מניעה. עד כה הושמדו כ-417 אלף כבשים ועזים, מספר המהווה כ-4% עד 5% מסך המקנה במדינה. הפגיעה בענף מעוררת דאגה כלכלית משמעותית, שכן כ-80% מחלב הכבשים והעזים ביוון מופנה לייצור גבינת פטה. הגבינה, המוגנת תחת "כינוי מקור מוגן" של האיחוד האירופי, חייבת להיות מיוצרת מלפחות 70% חלב כבשים. נתוני איגוד היצואנים היווני מראים כי בשנה שעברה ייצאה יוון פטה בשווי 785 מיליון אירו, מתוכם 520 מיליון למדינות האיחוד האירופי ו-90 מיליון לבריטניה.
עבור החקלאים, מדובר במכה כלכלית ורגשית קשה. אנסטסיה סיורטו, וטרינרית ובעלת חווה מתסליה, סיפרה ל-BBC כי נאלצה לחזות בהשמדת כל 650 הכבשים שלה ב-12 בנובמבר. "זה אכזרי מאוד, הרגשתי שנכשלתי בהגנה עליהם", אמרה סיורטו, והוסיפה כי אובדן החיות מוביל לחורבן כלכלי. הפיצויים המוצעים על ידי הממשלה, הנעים בין 132 ל-220 אירו לכבשה, אינם מכסים את ההפסדים לטענת המגדלים. טאסוס מנאקס, חקלאי שאיבד עדר של 873 ראשים, תיאר במרירות כי "החנות סגורה" בעודו יושב ברפת הריקה.
הממשלה היוונית סופגת ביקורת על תגובתה להתפרצות. ועדה מדעית לאומית לניהול המחלה הוקמה רק בסוף אוקטובר, צעד שלטענת המבקרים הגיע באיחור רב לאחר גילוי המקרה הראשון. דובר משרד הפיתוח הכפרי והמזון אמר ל-BBC כי ההחלטה התקבלה תחת לחץ, לאחר שחקלאים רבים לא צייתו לאמצעי הביטחון הביולוגי, מה שהוביל לזינוק במקרים. במקביל, דווח על מעצרים של חקלאים שהובילו בעלי חיים באופן לא חוקי לאזורים נקיים ממחלות.
סוגיית החיסונים נמצאת במוקד המחלוקת. חקלאים בתסליה דורשים אישור לחיסון המוני, כפי שנעשה בבולגריה וטורקיה. עם זאת, הממשלה חוששת כי מהלך כזה יביא לסיווג יוון כמדינה אנדמית למחלה, מה שיגרור הגבלות ייצוא על חלב וגבינת פטה. גורמים בוועדה הלאומית טענו כי ייתכן שבוצעו כמיליון חיסונים לא חוקיים על ידי חקלאים, טענה המכעיסה את המגדלים המאשימים את הוועדה בסיכון הענף. האריס ססקליוטיס, שאיבד 700 כבשים ושוקל לעבור לגידול עגלים, מסכם את התחושה הקשה לאחר שחווה הרס כפול, בעקבות השיטפונות של 2023 וההתפרצות הנוכחית.
התרעות פיקוד העורף