על פי הדיווח ב"טלגרף" הטרגדיה המזעזעת התרחשה בשנת 2018, זמן קצר לאחר שבעלה של לי, איאן ג'ו, נפטר מסרטן הושט. על פי הכרעת הדין, האם נתנה לשני ילדיה, מינו בן השש ויונה בת השמונה, מינון קטלני של תרופה נוגדת דיכאון מסוג נורטריפטילין, אותה ערבבה בתוך מיץ תפוזים. לאחר שוידאה את מותם, דחסה לי את גופות הילדים לתוך מזוודות, אחסנה אותן ביחידת אחסון שכורה באוקלנד, ומיהרה להימלט לדרום קוריאה תחת זהות בדויה.
הפרשה התפוצצה רק יותר משלוש שנים מאוחר יותר, באוגוסט 2022, כאשר זוג תמים שרכש את תכולת יחידת האחסון הנטושה במכירה פומבית, גילה את הממצאים המחרידים בתוך המזוודות. השופט ג'פרי ונינג, שגזר את דינה, ציין כי המניע לרצח היה חוסר יכולתה של האם להתמודד עם האחריות והאובדן. "הסתמכת על בעלך לחלוטין... וכנראה שלא יכולת לשאת את נוכחות הילדים כתזכורת מתמדת לחיים המאושרים שנלקחו ממך באכזריות", קבע השופט.
במהלך המשפט, צוות ההגנה לא הכחיש את המעשה אך טען לאי-שפיות עקב דיכאון כבד ואבל מתמשך. מנגד, התביעה הציגה את פעולות ההסתרה המורכבות והבריחה מהמדינה כהוכחה לכך שלי פעלה בצלילות דעת ומתוך כוונה תחילה. התובעת נטלי ווקר הדגישה בבית המשפט: "זה לא היה מעשה אלטרואיסטי של אם שאיבדה את דעתה והאמינה שזה הדבר הנכון לעשות; זה היה ההפך הגמור".
בשלב הטיעונים לעונש נשמעו עדויות קורעות לב מצד בני המשפחה המורחבת. אמה של הרוצחת כתבה בהצהרה לבית המשפט: "אם היא רצתה למות, למה לא מתה לבד? למה לקחה איתה את הילדים החפים מפשע?". גיסה, ג'ימי סיי ווק ג'ו, הוסיף כי הסיטואציה נראית כלקוחה מסדרת טלוויזיה או רומן אפל: "מעולם לא דמיינתי שטרגדיה כה עמוקה תפקוד את משפחתנו". השופט הכיר בבעיותיה הנפשיות של לי והורה כי במהלך מאסרה היא תטופל תחת השגחה מיוחדת.
התרעות פיקוד העורף