“האורך הזה גדול יותר מהמרחק לירח. זנב־נגד בגודל כזה מעולם לא נצפה אצל שביט”, כתב לייב. לדבריו, מהירות החומר בזנב־הנגד חייבת להיות לפחות 130 מטרים לשנייה - נתון שמעלה סימני שאלה באשר למקורו. לייב ציין כי עדיין לא ברור האם מדובר באבק או גזים הנפלטים מקרח שמתאדה כתוצאה מקרינת השמש ולחץ רוח השמש, או שמא קיימת אפשרות חלופית: “האפשרות האחרת היא סילון ממנוע טכנולוגי”.
מרבית החוקרים סבורים כי 3I/ATLAS הוא שביט בין־כוכבי עתיק, שנע בחלל מיליארדי שנים, וכי הזנב נובע מתהליך טבעי של המסת קרח. עם זאת, לייב ממשיך להדגיש חריגות שונות בהתנהגותו, ובהן העובדה שהזנב נותר נראה גם כאשר העצם מתרחק מהשמש - דבר שלטענתו מחזק את האפשרות שמדובר ב”ממצא חוץ־ארצי”.
ביום ראשון חלף העצם במרחק של כ־270 מיליון קילומטרים מכדור הארץ, וב־19 בדצמבר צפוי להגיע לנקודה הקרובה ביותר – כ־268.9 מיליון קילומטרים. “הנתונים שייאספו ממספר רב של מצפי כוכבים על פני כדור הארץ ובחלל יסייעו לנו להבין בשבועות הקרובים את טבעו של 3I/ATLAS”, אמר לייב.
לדבריו, המחקר מוגבל גם בשל מחסור בנתונים: “אין לנו מפקד מסודר של עצמים בין־כוכביים - ובוודאי לא של עצמים טכנולוגיים אפשריים”. הוא הוסיף כי מערכות התצפית הקיימות מתקשות לאתר עצמים קטנים ומהירים במיוחד, ולכן ייתכן שחלק ניכר מהם כלל חומק מהעין המדעית.
התרעות פיקוד העורף