הסיפור הבא מתחיל בנישואים שהיו עבור הגיבורה פתח מילוט, אך הפכו מהר מאוד למלכודת. "הייתי צעירה מאוד כשהתחתנו", היא כותבת. "הוא היה בן 35 ואני הייתי בת 19. הייתי נואשת לברוח מחיי בית לא מאושרים". לאחר שאיבדה את אביה בגיל שמונה, היא מעידה כי מעולם לא חיבבה את הגבר שאמה התחתנה איתו, ומגיל 13 הקדישה את חייה לטיפול בדודה חולה. "שמחתי להתחתן עם הגבר הראשון שהגיע וביקש את ידי, בלי להקדיש מחשבה למיניות שלי או לצרכים שלי".
הכניעה לצרכיו הגיעה לשיאים קיצוניים: "אם הוא רצה שלישייה עם שכנה חרמנית, לא התווכחתי. אם הוא היה במצב רוח לאורגיה עם קבוצת חברים ותיקים מהקולג', זרמתי עם זה". בסופו של דבר, הנישואים הסתיימו בקלישאה כואבת - הבעל גירש אותה מהבית כשמצא "מישהי טובה יותר", מזכירה סקסית מהפירמה שלו.
"הוא התנהג כמו מפלצת", היא מוסיפה. "הוא היה נחוש לא לתת לי כלום ונלחמתי זמן רב וקשה עבור הסדר גירושין הגון". כיום היא חיה לבדה, ורק עכשיו, בגיל מאוחר, היא מרגישה שהיא יכולה לחשוף את האמת.
"האמת היא שאני לסבית", היא מצהירה. "אני חושדת שתמיד ידעתי שאני מעדיפה נשים, אבל להיות לסבית פשוט לא היה משהו שדיברו עליו במשפחה שלי או בקהילה שבה גדלתי". היא מציינת כי אמה המנוחה מעולם לא הייתה מבינה או מגלה סובלנות למה שהייתה תופסת כ"סגנון חיים אלטרנטיבי".
כעת, לאחר שפגשה אישה שהיא מחבבת מאוד דרך מועדון חברתי מקומי, היא ניצבת בפני דילמה: "איך אני מתחילה לספר לחברים ולקרובי המשפחה שנותרו לי שאני לא מי שהם חושבים שאני? הגרוש שלי ישתגע. האם אני חייבת לשמור את האהבה החדשה שלי בסוד?"
ג'יין או'גורמן לא מהססת בתשובתה ותומכת בכותבת באופן מלא: "המיניות שלך היא עניינך בלבד ובהחלט אינה משהו שיש להתבייש בו. אין ספק שאלו שדואגים לך יעדיפו לראות אותך מאושרת ומסופקת מאשר לבדך."
ג'יין מדגישה כי ייתכן שחלק מהאנשים יזדעזעו או לא יאשרו את המהלך, אך מזכירה לכותבת את כל השנים שבהן הקריבה את עצמה למען אחרים: "נתת כבר כל כך הרבה לכל כך הרבה אנשים. האם זה לא הזמן שלך עכשיו להירגע ולהיות את עצמך?"
באשר לחששות מהבעל לשעבר, לג'יין יש מסר חד משמעי: "אל תקדישי לו מחשבה שנייה. מה אכפת לך מהדעה שלו? הוא מחוץ לחייך ושייך לעבר. תחשבי על הדרך שבה הוא התייחס אלייך – הוא מעולם לא עשה לך שום טובה."
התרעות פיקוד העורף