היא כתבה: "כשאמי נכנסה להוספיס, החיים שלי הפכו לימים בבית חולים ולילות מותשים. החתן שלי המשיך לומר לי 'אני כאן בשבילך' ו'פשוט תתמקדי באמך'. הרגשתי אז הודיה, כי בקושי החזקתי מעמד."
במסגרת התמונה שהוצבה בחדר אמה, הופיעה תמונה שמעולם לא ראתה קודם: תמונה בחדר רחצה של בית מלון, סלפי במראה של החתן שלה, ובשיקוף נראתה יד של אישה מונחת על חהחזה שלו. בהמשך הופיעה תמונה נוספת עם מעטפה של מפתח חדר ובנוסף, תמונה עם שתי כוסות יין ושעון על השידה.
"לקחתי את מסגרת התמונות וצעדתי אל המסדרון, לא רציתי שאמי או אחותי יראו. הידיים שלי רעדו כל כך עד שכמעט הפסקתי את הטלפון שלי כשניסיתי לפתוח את האלבום. היו עוד תמונות, תאריכים שונים, מקומות שונים. שום דבר שלא יכולתי להסביר."
לאחר מכן היא שלחה לו צילום מסך אחד. הוא התקשר חמש דקות לאחר מכן ואמר: "אני מצטער. בואי לא נהפוך את זה לעניין גדול, בסדר?" היא סיפרה: "לא היה לי אפילו כוח לצעוק. המשכתי להופיע בשביל אמי ולהעמיד פנים שאני בסדר, ואז ללכת לשירותים ולבכות בשקט כדי שאף אחד לא ישמע."
אמה נפטרה שבוע לאחר מכן. היא תכננה את ההלוויה עם טבעת על האצבע ואת הסוד הכואב הזה בליבה: "אני לא חושבת שאי פעם הרגשתי כל כך לבד."
התרעות פיקוד העורף