נשים רבות חיות עם פחד עמוק מקיום יחסי מין - פחד שמלווה לא רק בכאב או בכיווץ גופני, אלא בתחושת כישלון נשי קשה. הן נלחצות מכך שאינן מצליחות ליהנות מסקס, לענג את עצמן או את בן זוגן, ולחוות מיניות כפי שהן מאמינות ש"אישה אמורה". עבור חלקן, הפחד גדול אף יותר: התחושה שהקושי הזה מונע מהן לממש אימהות ולהביא ילד לעולם. איך אפשר להיכנס להריון, הן שואלות, אם הגוף לא מסוגל לאפשר חדירה?
נשים המתמודדות עם פחד כזה נוטות להימנע ממצבים אינטימיים, ולעיתים אף ממערכות יחסים רומנטיות בכלל. אחרות מגיעות לטיפול רק אחרי שנים של סבל שקט, זוגיות מתוחה ותחושת בדידות.
מבחינה קלינית, פחד מסקס המתבטא בכיווץ בלתי רצוני וסגירות של שרירי הנרתיק מוכר בשם וגיניזמוס. הוא מופיע בשני מצבים מרכזיים: מצב ראשוני, שבו האישה מעולם לא הצליחה לקיים יחסי מין הכוללים חדירה, ולעיתים מתכווצת עוד במחשבה על חדירה או במהלך משחק מקדים. נשים רבות במצב זה מתקשות גם לעבור בדיקה גינקולוגית ונמנעות ממעקב רפואי, למרות החשיבות הבריאותית של בדיקות תקופתיות. מצב משני מתאר נשים שבעבר הצליחו לקיים יחסי מין, אך בשלב מסוים גופן חדל לאפשר חדירה, עקב גורמים גופניים או נפשיים שהתפתחו לאורך השנים.
אך לא תמיד המקור לפחד הוא טראומה מינית ישירה. לדברי מוריה לאמעי, יועצת מינית ומפתחת שיטת מל"א, אצל חלק מהנשים שורש הקושי נמצא דווקא בחוויות מוקדמות של חדירת גבולות. "לא מעט מהנשים שאני פוגשת לא חוו פגיעה מינית קלאסית", היא מסבירה, "אלא גדלו עם הורה חודרני - לרוב אב. לא בהכרח אלימות, אלא שליטה, ביקורת, היעדר פרטיות ותחושה מתמשכת שהמרחב האישי לא באמת שלהן".
חוויה כזו יוצרת מסר תת־מודע עמוק: הגוף שלי לא באמת שלי. כדי להתמודד, הילדה מפתחת מנגנון הגנה של שליטה. כל חוסר ודאות נחווה כאיום. בבגרות, זה מתבטא לא רק במיניות, אלא גם בפחד מהפתעות, מריגושים, מתנועה בלתי צפויה - אפילו מג’וקים או עכברים, ומפעילויות אקסטרים כמו מתקני לונה פארק.
באופן פרדוקסלי, אותן נשים בוחרות לרוב בני זוג שהם ההפך הגמור מהדמות האבהית שחוו: רכים, סבלניים ומכילים. לדבריה, גם מחקרים מחזקים את הקשר הזה. אך דווקא ברגע האינטימי, שבו נדרשת התמסרות ואובדן שליטה מסוים, מערכת ההגנה מופעלת. "המוח לא מבדיל בין חדירה אוהבת לבין חדירה שחוותה כפלישה בעבר", אומרת לאמעי. "מבחינתו, כל חדירה למרחב האישי מפעילה אזעקת סכנה".
כאן נכנסת העבודה הנל"פיסטית. לדבריה, בשיטת NLP לא מנסים לשכנע את האישה שהכול בסדר, אלא עובדים עם המוח כמערכת למידה. "אנחנו מזהים מתי ואיפה נוצר החיבור בין חדירה לבין סכנה, מפרידים בין חוויות העבר לבין ההווה, ויוצרים למוח חוויה חדשה שבה יש שליטה, בחירה וביטחון".
התרעות פיקוד העורף