מחקר חדש חושף: לצבע השיער הזה יש יתרון בריאותי משמעותי על אחרים

חוקרים מהמוזיאון הלאומי הספרדי למדעי הטבע חשפו יכולת מפתיעה של פיגמנט השיער האדום, המכונה פיומלנין, שעשויה להגן על תאי הגוף מנזק הנגרם כתוצאה מהצטברות של החומצה האמינית ציסטאין.

הפיומלנין הוא הפיגמנט שמעניק לשיער האדום את צבעו הייחודי, והוא נוצר בגוף בעזרת ציסטאין. עם זאת, הצטברות עודפת של ציסטאין בתוך התאים עלולה לגרום לנזק חמצוני ולפגיעה בתפקוד התאי. לפי המחקר, אצל אנשים בעלי נטייה גנטית לשיער אדום, התאים מסוגלים להפוך את עודפי הציסטאין לפיגמנט שימושי – ובכך למנוע את הפיכתו לגורם מזיק.

על פי אתר "סיינס אלרט", החוקרים מציינים כי תכונה זו מאפשרת לתאים להתמודד טוב יותר עם עומס ציסטאין, ומפחיתה את הפגיעה הנגרמת ממנו. לדבריהם, מדובר במנגנון ביולוגי שלא היה מוכר עד כה.

ניסויים בציפורים חשפו את ההבדלים

במסגרת המחקר השתמשו החוקרים בציפורי זברה פינץ' כמודל ניסויי. התוצאות הראו כי זכרים שלא ייצרו פיומלנין סבלו מנזק תאי משמעותי יותר כאשר נחשפו לרמות גבוהות של ציסטאין, לעומת זכרים שהצליחו לייצר את הפיגמנט. אצל נקבות, שאינן מייצרות פיומלנין באופן טבעי, נרשמה פגיעה מתונה יותר בתאים בעקבות עודף ציסטאין.

אצל בני אדם, ייצור הפיומלנין מתרחש בעיקר בשפתיים, בפטמות ובאיברי המין, והוא מופיע גם בשיער ובעור אצל אנשים אדומי שיער. אף שהפיגמנט הזה נקשר בעבר לעלייה בסיכון לסרטן עור מסוג מלנומה, החוקרים סבורים כי הוא ממלא גם תפקיד חיובי בוויסות רמות הציסטאין בגוף.

לדברי מחברי המחקר, מדובר בראיה הניסויית הראשונה לתפקיד פיזיולוגי מובהק של הפיומלנין – ובעיקר ביכולתו לסייע בהפחתת רעילות של ציסטאין עודף. ממצאים אלה, לדבריהם, עשויים להעמיק את ההבנה המדעית בנוגע לסיכוני סרטן העור, וכן לשפוך אור חדש על התפתחות צבעי השיער והעור בעולם החי.