אישה שילדה את בנה השני וחוותה סיבוך רפואי נדיר ומטלטל מספרת כיצד ליבה הפסיק לפעום למשך דקה - ומה חשה וראתה באותם רגעים.
האישה, האנה, אם לשני ילדים ועקרת בית, עברה לידה מורכבת במיוחד. היא נכנסה ללידה טבעית בשבוע ה-36 להריונה, וילדה בבית חולים לילדים, לאחר שכבר במהלך ההיריון אובחן אצל העובר חסם במעיים - מצב שחייב ניתוח מיידי לאחר הלידה. האנה אובחנה גם עם IUGR – הגבלה תוך-רחמית בגדילה – תסמונת שגורמת לעובר לגדול לאט מהמצופה ברחם. גם בהריונה הראשון התמודדה עם המצב: בנה הבכור נולד במשקל של כ-2.2 ק"ג, והבן השני במשקל של כ-2.6 ק"ג.
לדבריה, שעות לאחר הלידה הכול נראה תקין. "ילדתי ב-1:33 בלילה, והכול היה בסדר. הדימום היה רגיל, הסתובבתי, הרגשתי בסדר גמור – עד כעשר שעות אחרי הלידה”, סיפרה. בהמשך אותו בוקר שהתה בפגייה לצד בנה, כשחשה לפתע בכאבים עזים. "הייתי במסדרון בדרך לפגייה והתחילו לי התכווצויות חזקות מאוד. נכנסתי לשירותים וראיתי קרישי דם גדולים. יש שלטים שאומרים שאם הקריש גדול מביצה – צריך לדווח, אז קראתי לאחות”. האחות בדקה את המצב, ולאחר מכן חזרה האנה לפגייה והחזיקה את בנה בידיה. אז, לדבריה, החלה החמרה דרמטית. "פתאום הרגשתי את הכאב הכי חזק שחוויתי בחיים שלי. זה היה גרוע יותר מכאבי לידה”, תיארה.
לדבריה, היא לא הבינה מה קורה לה מבחינה רפואית. "אין לי מושג מה קורה בגוף שלי. יש מיליון אנשים סביבי, מחברים לי עירוי נוסף, יש כאוס מוחלט בחדר. אני שומעת את הרופא שלי אומר שצריך להכין את חדר הניתוח, ואני חושבת לעצמי: ‘שיט, הם הולכים לקחת לי את הרחם’. ואז - זה הרגע שבו מתתי”.
האנה מתארת חוויה חוץ-גופית. "לא ראיתי את עצמי, אבל ראיתי את החדר מלמעלה. זה היה מטורף לגמרי. ואז האור הלבן. זה היה כאילו רכבת נוסעת ישר אליי ומעיפה אותי לאינסוף”. לדבריה, התחושה הייתה של שלווה עמוקה. "הייתה שלווה מוחלטת, אבל גם עצב, כי ידעתי שלעולם לא אראה שוב את הילדים שלי. זה היה שובר לב - אבל באותו רגע זה כמעט הרגיש כמו משיכת כתפיים. כאילו אמרתי לעצמי: ‘אין לי מה לעשות עם זה’”.
האנה מספרת כי הייתה במצב של מוות קליני במשך כדקה. "ואז זה הרגיש כאילו כוח אלוהי החזיר אותי באגרוף חזרה לכדור הארץ. התעוררתי והקאתי חומר מוזר, כמו קיא של חתול”.
התרעות פיקוד העורף