תחזית חדשה ומצמררת של נוסטרדמוס נחשפה: "מלחמה גדולה, אנשים ימותו"

קווטרנים מסתוריים שכתב נוסטרדמוס במאה ה־16 זוכים לפרשנות מחודשת ומעוררים חשש: מלחמה ממושכת, אירוע דמים באירופה ודמות בכירה שעל פי הטקסט תיפגע בברק

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
נוסטראדמוס בחזון אפוקליפטי
נוסטראדמוס בחזון אפוקליפטי | צילום: AI

מאות שנים לאחר מותו, כתביו של נוסטרדמוס ממשיכים לעורר סקרנות - ולעיתים גם פחד. המיסטיקן והאסטרולוג הצרפתי בן המאה ה־16 נחשב בעיני רבים לאחד מנביאי הזעם הידועים בהיסטוריה, ופרשנויות חדשות לכתביו מעלות שוב תחזיות קודרות לשנים הקרובות.

נוסטרדמוס ניסח את נבואותיו בחרוזים קצרים וסתומים, הידועים כקווטרנים, שפורסמו לראשונה ב־1555 בספרו “הנבואות”, הכולל לא פחות מ־942 קטעים. מאז, חוקרים, מאמינים וספקנים מנסים לפענח למה בדיוק התכוון – ולעיתים מוצאים הקשרים מטרידים לאירועים בני זמננו.

“שבעה חודשים – מלחמה גדולה”

אחד הקווטרנים המצוטטים ביותר קובע: “שבעה חודשים – מלחמה גדולה, אנשים ימותו מרוע; רואן, אברו – המלך לא ייכשל”. יש הרואים בדברים רמז למלחמות מודרניות, ובהן גם העימות המתמשך בין רוסיה לאוקראינה. תומכי תיאוריית הנבואה מזכירים כי נוסטרדמוס יוחס בעבר גם לאזהרה מוקדמת מפני אסונות היסטוריים – כמו הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, בעקבות שורה אחרת שדיברה על “שתי ערים שייפגעו במכה שלא נראתה כמותה”.

"נחיל הדבורים הגדול"

תחזית נוספת שעוררה דיון קובעת: "נחיל הדבורים הגדול יקום במארב לילי". יש המייחסים את הפסוק לשנת 2026, בשל הקשר המספרי שמופיע בפרשנויות שונות, אך המשמעות עצמה נותרת עמומה. האם מדובר באירוע אלים, מתקפה מאורגנת, או אולי מטאפורה לאיום טכנולוגי או חברתי? גם כאן – אין תשובה ברורה.

דמות בכירה שתוכה בברק

בקווטרנים אחרים נכתב כי "איש גדול יוכה ביום על ידי ברק". פרשנים מעלים השערות: מלך, מנהיג עולמי, או אולי ידוען בינלאומי. התיאור הדרמטי הוביל ספקולציות על אירוע פתאומי ומטלטל שיתרחש לאור יום.

"שוויץ תוצף בדם"

אחת התחזיות האפלות ביותר מתייחסת במפורש למקום גיאוגרפי: "טיצ’ינו תוצף בדם". טיצ’ינו הוא קנטון דובר איטלקית בשוויץ, הידוע כיום כיעד תיירות פסטורלי. הפרשנות המודרנית מדברת על אפשרות לאירוע רב־נפגעים, מגפה, או אסון טבע – אך גם כאן מדובר בקריאה ספקולטיבית בלבד.

מבקרי נוסטרדמוס מזכירים כי כתביו נכתבו בצרפתית עתיקה, בשילוב ביטויים לטיניים מכוונים לערפול. לכך מצטרפים מאות שנים של העתקות, טעויות תמלול ותרגומים סותרים – מה שמקשה לדעת אם הנביא התכוון לאירועים מסוימים, או שמא מדובר בטקסטים כלליים שקל “להלביש” על המציאות בדיעבד. כך או כך, גם במאה ה־21, נראה שנוסטרדמוס ממשיך לעורר דיון – בין פחד, סקרנות, וספק בריא.

תגיות:
מלחמה
/
נוסטרדמוס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף