המהלך הצית דיון ער ברשתות החברתיות: חלק מהגולשים בירכו על הניסיון לבדל את התרבות המקומית, בעוד אחרים תהו האם מדובר בשינוי סמלי בלבד, שכן רבים סבורים כי מקורו של המשקה דווקא במסורת הטורקית שהתפשטה באזור לפני מאות שנים.
לעיתים קיימים ניואנסים כמו דרגת קלייה שונה, תערובת פולים ייחודית או תוספת הל - אך אלה נחשבים להבדלי סגנון יותר מאשר למשקה אחר לחלוטין.
מבחינה תרבותית, הקפה בלבנון נתפס כחלק מטקסי האירוח, מהמפגשים החברתיים ומהמסורת המשפחתית, ולכן יש הרואים במיתוגו מחדש צעד טבעי.
הוויכוח סביב השם משקף תופעה רחבה יותר: מאבק על נרטיב תרבותי ועל השאלה מי רשאי "לתבוע בעלות" על מסורות שהתפשטו בין עמים לאורך ההיסטוריה. לא במקרה, תרבות הקפה הטורקי אף הוכרה בשנת 2013 על ידי אונסק"ו כמורשת תרבותית בלתי מוחשית - פרט שממשיך להזין את הדיון.