ד''ר טל פתח בקביעה נחרצת שלפיה שקר הוא חלק בלתי נפרד מההתנהלות האנושית, והציע לראות בכנות ובשקר מצבים תקשורתיים מורכבים - ולא שני קטבים מנוגדים: "קודם כל, כל האנשים משקרים, בצורה כזו או אחרת. אנחנו גם מצפים מהילדים שלנו שיגידו את האמת, אבל למורה לפעמים ישקרו. אנחנו גם, קודם כל, משקרים לעצמנו. גם אם הדברים ברורים. כנות ושקר, אני לא בטוח שהם הפכים, כמו שהם מצבים מסוימים בתקשורת".
בהמשך הדגים כיצד גם סיטואציות יומיומיות ופשוטות דורשות לעיתים תשובות 'מעודנות', שאינן אמת מוחלטת: "למשל אני עולה לשידור, ואז המנחה שואלת אם אני אוהב אותה. היא בעצם לא מצפה שאגיד לה 'אוהב אותך הכי בעולם', היא תדע שזה לא נכון, כי אני לא מכיר אותה מספיק. אז אני צפוי לתת תשובה שהיא חצי מניפולטיבית, מתחמקת, אבל מתקבלת בתוך הסיטואציה. לפעמים כשאנחנו שואלים את בן או בת הזוג 'איך אנחנו נראים', אנחנו מצפים שהוא יגיד את האמת, או את האמת מעודנת בצורה מסוימת, או שישקר, העיקר שארגיש טוב".
תשובות נכונות ותשובות שאפשר לחיות איתן
טל הרחיב על מקרים מורכבים יותר, והסביר כי לא תמיד חשיפה מלאה היא בהכרח הבחירה הנכונה, אלא מה שמתאים לדינמיקה הזוגית ולהסכמות שבין בני הזוג: "כל תשובה היא תשובה נכונה, אם רוצים לחיות איתה. יותר חשובה התקשורת בין בני הזוג ומה מצופה מבן הזוג בסיטואציה מסוימת. אנחנו רוצים שבן הזוג שמולנו יעלים לנו דברים שאנחנו לא רוצים לדעת, אפילו דברים נוראיים בזוגיות".
"נניח, אישה היה לה אירוע מיני אחד עם מישהו שהוא לא בעלה. היא אומרת לעצמה שזאת הייתה מעידה. עכשיו השאלה, נניח שהיינו הולכים לתת מודע של בן הזוג, הוא היה רוצה לדעת? היא צריכה להגיד לו? אלה כללים שבדרך כלל יש אותם כבר בתקשורת בין בני הזוג. למשל, היא יכולה להגיד שהיא לא בסדר, ושהיא לא מתכוונת לחזור על זה, אבל אם אספר לו זה יהרוס אותי, אותו ואת הילדים", הוא הוסיף.
לדבריו, עצם ההתלבטות והמודעות לבחירה הן קריטיות, גם אם ההחלטה משתנה עם הזמן. "התהייה היא חשובה. ברגע שעוצרים וחושבים מה אנחנו מחליטים ולמה, גם אם אחרי מלא זמן נספר את הסוד לבן זוג, לפחות נסביר לו את הסיטואציה שעמדנו בה ולמה החלטנו החלטה מסוימת באותה סיטואציה. זה פחות מה סיפרתי או לא סיפרתי, אלא להיות שלם עם מה הרגשות באותה סיטואציה".
כנות רדיקלית? תיזהרו
עוד התייחס גם לגישת "הכנות הרדיקלית", והזהיר מפני חשיפת יתר שאינה מותאמת למציאות הזוגית: "יש כנות רדיקלית, וגם זה לא נכון. האם כל מחשבה שעוברת צריך לספר? ברור שלא. לפעמים אנחנו אומרים משהו, ואז אומרים את ההיפך באותו המשפט. הכול צריך להיות מוסכם, תמיד מדברים בחופשיות על מי יטפל בכספים, אבל פחות מדברים על שיח או תקשורת בריאה וכנה. דווקא בנקודות שאומרים לעצמנו 'מיותר לדבר על זה' - על זה נעלבים, אם לא באמת מדברים על זה".
לסיום הדגיש כי שקר אינו בהכרח כלי שלילי, אלא לעיתים מנגנון שמטרתו לשמור על קשר ועל רגישות הדדית: "לזכור, ששקר הוא מיומנות בין־אישית מאוד גבוהה, שהרבה פעמים המטרה שלה היא לא בהכרח רעה. יום אהבה שמח".