במשך עשרות שנים, הזמן עבור משפחתה של מישל פשוט עמד מלכת. ההיעלמות המסתורית באותו יום קניות שגרתי בדצמבר לא הייתה רק אירוע בלוח השנה, אלא חור שחור שנפער במרכז החיים וסירב להיסגר. בשונה מפרידה סופית שבה הכאב מקבל צורה וגבולות, כאן מדובר בחיים בתוך סימן שאלה תמידי.
ההמתנה הממושכת הזו היא סוג של עינוי שקט. היא מתבטאת בכל מבט חטוף בעוברת אורח ברחוב שנראית מוכרת, ובכל פעם שהטלפון מצלצל בשעה מאוחרת והלב מחסיר פעימה. במשך 24 שנים, הקרובים אליה חיו במתח שבין תקווה לייאוש, כשהם מנסים לבנות חיים נורמליים על יסודות של חוסר ודאות מוחלט.
הריק שנותר מאחור לא התמלא בזיכרונות של עבר, אלא בחרדות מההווה. כעת, כשהתעלומה נפתרה והתברר כי מדובר בבחירה מודעת, השקט שליווה את השנים הללו מתחלף ברעש חדש - כזה שמאלץ את המשפחה לעכל לא רק את היעדרה של האם, אלא את העובדה שהחיים שלהם המשיכו במסלול של כאב בזמן שהיא בנתה לעצמה מסלול אחר לגמרי, הרחק מהם.
התרעות פיקוד העורף