אלא שהקהילה המדעית ממהרת לצנן את ההתלהבות. מערכת סוגי הדם ABO, מסבירים חוקרי גנטיקה, אינה תוצר של אלפי השנים האחרונות אלא תוצאה של תהליכים אבולוציוניים ארוכי טווח. וריאציות קדומות של מערכת זו זוהו גם אצל קופי אדם, מה שמרמז כי מקורותיה קדומים בהרבה מהופעת האדם המודרני. סוג דם O, למשל, נחשב לגרסה עתיקה במיוחד.
עם זאת, מבחינה גנטית טהורה, יש מי שמדווחים ב"דיילי מייל" כי קבוצה קטנה של בני אדם יכולה לשאת מגוון אללים (גרסאות גנטיות) שיאפשרו הופעת כל שמונת סוגי הדם בדורות הבאים - בתנאי שהשילוב בין הגנים מגוון דיו. כלומר, מתמטית זה אפשרי, אך אין בכך הוכחה היסטורית או ביולוגית לתרחיש המקראי.
המחלוקת הציבורית הרחבה סביב הקשר האפשרי בין שמונת ניצולי המבול לשמונת סוגי הדם המוכרים כיום מחדדת מחדש את אחד הוויכוחים העתיקים והעמוקים והמדוברים ביותר בתרבות האנושית: היחסים המורכבים בין אמונה למדע. לאורך ההיסטוריה, ניסו בני אדם לגשר בין טקסטים דתיים עתיקים לבין תגליות מדעיות מודרניות, ולעיתים ראו בהתאמות מספריות או רעיוניות עדות לתכנון מוקדם. בעיני רבים, עצם העובדה שמספר האנשים בתיבה תואם למספר קבוצות הדם המרכזיות מעוררת מחשבה ומזמינה דיון רחב יותר על משמעותם של צירופי מקרים ועל גבולות הפרשנות.