ובגדול, אנשים שהולכים עם האמת שלהם, גם כשזה לא פופולרי - זה משהו שאני באופן אישי מעריכה מאוד. ולכן שאלתי: האם מדובר כאן באמונה אמיתית - או בחישוב אחר לגמרי? אולי רצון לייצר באז, להיראות טוב בעיני הקהל הבינלאומי, לזכות בתשואות מאותם אנשים שמחכים בכל הזדמנות לשמוע ישראלי שתוקף את ישראל. ספויילר: שפת הגוף שלה נותנת תשובה די ברורה.
"שגרירת השלום" מפירנצה
בשפת גוף הקשורה לאי-אמת, אנחנו תמיד מחפשים את הפער בין ההתנהגות הפיזיולוגית הרגילה של האדם לבין הרגע הנבדק. בדקתי ראיונות רבים שלה - וכשהיא מחוברת למה שהיא אומרת, היא מצמצת כמו כל אחד מאיתנו: יחסית מהיר, טבעי, ולא הרבה. בואו צפו בקטע אחד מיני רבים...
כאן? שונה לגמרי! וההבדל הזה, בהקשר הזה, מעיד על חוסר הלימה פנימית עם המילים שיוצאות לה מהפה.
"ההודעה הנוראית"
כל אלה הם סימנים של חוסר הלימה בין המילים לבין מה שאותו אדם מרגיש באמת. הגוף לא משקר! והגוף שלה אומר שהיא לא ממש חושבת שזה "נוראי". המלל חייב לבוא בהלימה עם הגוף. פה הם הולכים בכיוונים מנוגדים. פורים אמרנו, מסיכות... לא?
לא רואים כלום בהבעות הפנים
היא אומרת מילים גדולות: מדינת ישראל במצב חירום, המשפחה שלי במקלטים, היא תקועה בחו"ל ולא יודעת מתי תוכל לחזור. משפטים שאמורים להיות טעונים בפחד, בדאגה, בכאב. אבל תסתכלו על הפנים - מה רואים? כלום. לא דאגה, לא פחד, לא עצב.
לסיכום, כשהמילים צועקות ייאוש והפנים נשארות ריקות - זה לא רגש. זה ביצוע! הסרטון הזה לא נועד לבטא כאב אמיתי, הוא נועד למצוא חן או שאולי לייצר פרובוקציה. שפת הגוף, כמו תמיד, לא משקרת!