מערכות יחסים רבות נבנות על בסיס של הדדיות וקרבה, אך לעיתים המציאות חושפת דינמיקה של ניצול קר ומחושב, שבה התפקידים המסורתיים מתהפכים לחלוטין. גבר הפונה לקבלת סיוע חושף מציאות עגומה שבה הוא מרגיש שתפקידו בחייה של בת זוגו הצטמצם לכדי פונקציה פיזיולוגית בלבד. הוא מתאר מערכת יחסים שבה בת הזוג היא המושכת היחידה בחוטים: אישה תובענית ודומיננטית שקובעת באופן בלעדי מתי, איך ובאילו תנאים יתקיים המפגש ביניהם: "בת הזוג שלי רוצה אותי רק בשביל סקס - נמאס לי להיות חתיכת בשר".
התיאור של הגבר מעלה תמונה של בדידות בתוך הזוגיות הלא-שגרתית הזו. לדבריו, הקשר מתנהל כולו על פי תנאיה של בת הזוג; היא זו שמחליטה מתי לקיים יחסי מין, ויוצרת איתו קשר רק כאשר היא חשה צורך בכך. המפגשים אינם כוללים שיח רגשי או בילוי משותף, אלא מתמצים בהודעת טקסט לקונית שנשלחת ברגע שהיא חשה צורך מיני. "השותפה שלי במשרה חלקית היא אישה תובענית מאוד. היא לבדה מחליטה מתי אנחנו עושים אהבה. כל מערכת היחסים שלנו מתנהלת בתנאים שלה", הוא משתף בכאב.
הוא ממשיך ומתאר את השגרה המשפילה: היא פשוט מסמסת לי כשהיא חרמנית ורוצה לקיים יחסי מין. אני מופיע; עושה את המעשה המלוכלך, ואז אני נזרק החוצה על האוזן שלי שוב. למרות שבתחילת הדרך הוא האמין שיוכל להסתגל לאורח חיים כזה ואולי אף ליהנות מהחופש שבו, המציאות הוכיחה אחרת. חשבתי שאוכל להתמודד עם דרך החיים הזו, אבל אני שונא שמטפלים בי כמו בחתיכת בשר, הוא מודה. תחושת המיאוס הלכה והצטברה, עד שהגיע למסקנה כי הוא פשוט סולד מהיחס המזלזל הזה, המדגיש שגם גברים זקוקים לכבוד ולקרבה רגשית מעבר למגע הפיזי.
לסיכום, הייעוץ מדגיש כי אין סיבה לבזבז זמן יקר על אדם - גבר או אישה - שמתמקד אך ורק בסיפוקו האישי. מערכת יחסים בריאה צריכה להתבסס על כבוד הדדי, ולא על ניצול צרכיו של האחר. מי שמרגיש שתפקידו מסתכם בסיפוק יצרים של אחר, מוטב שיעצור ויבחן האם זהו הקשר שבו הוא מעוניין לחיות.