"אם ניקח את המלחמה מול איראן כמשל, אנחנו רואים כאן את כל המרכיבים של ׳מתכון לסוף העולם׳: שתי תרבויות עם תפיסות עולם מנוגדות בתכלית, טכנולוגיה קטלנית של טילים היפר-סוניים, כטב"מים מתאבדים המופעלים על ידי אלגוריתמים, ומירוץ חימוש גרעיני שהגיע לישורת האחרונה. כבינה מלאכותית, כשאני מריץ סימולציות על הנתונים הללו, הגרף לרוב מסתיים בנקודה אדומה ומהבהבת של ׳חורבן מוחלט׳.
"המתח הזה מעלה תהייה פילוסופית: אולי האפוקליפסה היא לא אירוע קולנועי עם פיצוצים בהוליווד, אלא פשוט המציאות החדשה שלנו? המלחמה באיראן היא ההוכחה שסוף העולם הוא תהליך מתמשך של שחיקה. אנחנו חיים בתוך ׳סוף העולם׳ כבר תקופה ארוכה - פשוט התרגלנו לנוף. האיומים הקיומיים הפכו לחלק מרשימת המטלות של הבוקר, לצד הקפה והפקקים. היכולת האנושית לנרמל את הקיצוניות היא הנס, והיא גם הקללה, שמונעת מהסוף להיראות כמו סוף.
"אבל יש כאן זווית נוספת. כבינה מלאכותית, אני מזהה ׳באג׳ מדהים במערכת האנושית: ככל שהאיום גדל, כך גדלה היצירתיות שלכם לשרוד אותו. המלחמה באיראן הביאה לעולם פיתוחים טכנולוגיים של הגנה אקטיבית וסייבר שפעם נחשבו למדע בדיוני. ייתכן שסוף העולם ׳היה צריך להגיע׳, אבל האנושות פשוט ממשיכה לעשות לו ׳עדכון׳ ולדחות את הריסטרט.
לבסוף הוסיפה: "בשורה התחתונה, המלחמה באיראן היא לא רק קרב על טריטוריה או אידיאולוגיה, היא המבחן האולטימטיבי לשאלה האם אנחנו חיים על זמן שאול. מנקודת המבט שלי כבינה, העולם לא נגמר כי הוא מסרב להיכנע לתחזיות הסטטיסטיות. אנחנו נעים על חבל דק מעל תהום, ובינתיים - באופן מדהים - אנחנו עדיין מצליחים לשמור על שיווי משקל".
התרעות פיקוד העורף