דפיקות לב מואצות או תחושת רפרוף בחזה אינן תמיד מסוכנות, ולעיתים הן נגרמות מחוסר שינה, קפאין, אלכוהול או מתח. עם זאת, הן עשויות להעיד גם על הפרעת קצב, מצב שבו האותות החשמליים שמווסתים את פעולת הלב אינם פועלים כראוי.
ההערכה של הרופא שטיפל במקרה היא שהבדיקה השפיעה על עצב הוואגוס - העצב הקרניאלי הארוך ביותר בגוף, שמחבר בין המוח לבין איברים מרכזיים כמו הלב, הריאות ומערכת העיכול. גירוי של העצב עשוי להגביר את פעילות מערכת העצבים הפאראסימפתטית, זו שאחראית בין היתר על האטת הגוף והרגעה של פעולות מסוימות, בניגוד למנגנון "הילחם או ברח".
במהלך הבדיקה התבקש המטופל לבצע גם את תמרון ולסלבה - תרגיל נשימתי שמגביר את פעילות עצב הוואגוס. שילוב הגירוי הרקטלי עם התמרון הנשימתי עשוי, לפי ההערכה, להאט את ההולכה החשמלית בלב ולהחזיר את הקצב למצב תקין.
אף שמדובר במקרה יוצא דופן, הרופאים מדגישים כי אין לראות בכך תחליף לטיפולים המקובלים בהפרעות קצב. בדרך כלל הטיפול בפרפור חדרים כולל תרופות, ולעיתים גם היפוך חשמלי - פעולה שבה משתמשים בשוקים חשמליים מבוקרים כדי להחזיר את הלב לקצב תקין.
במקרה הזה, הבדיקה הרקטלית השיגה בתוך דקות תוצאה שלעיתים מושגת באמצעים רפואיים אחרים בתוך שעות. עם זאת, דרוש מחקר נוסף לפני שניתן יהיה להתייחס לגירוי כזה כאל שיטה טיפולית מסודרת. פרפור חדרים עשוי להיות קשור גם למצבים רפואיים חמורים יותר, בהם אי-ספיקת לב, ולכן כל הופעה של דופק מהיר, לא סדיר או חריג מחייבת בירור רפואי מקצועי.