מחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב העת המדעי Viruses מצא כי נגיף ההאנטה מזן האנדים יכול לשרוד בנוזל הזרע האנושי במשך עד שש שנים לאחר ההדבקה. החוקרים, ממעבדת "ספיז" בשווייץ, בדקו גבר בן 55 שנדבק בזן האנדים שש שנים קודם לכן. בבדיקות נמצא כי הנגיף כבר נעלם לחלוטין מדמו, משתנו וממערכת הנשימה שלו - אך עדיין אותר בזרע.
לפי מסקנות החוקרים, הנגיף עשוי להיות ניתן להעברה לאחרים במשך עד 71 חודשים לאחר ההדבקה - כמעט שש שנים. המשמעות האפשרית היא שאדם שהחלים מהמחלה, ואינו נושא עוד את הנגיף באיברים שבהם הוא נבדק בדרך כלל, עדיין עלול לשאת אותו במערכת הרבייה ולהדביק בן או בת זוג.
ההסבר לכך קשור לאופן שבו מערכת החיסון מתייחסת לאשכים. מכיוון שתאי הזרע חיוניים לרבייה, הגוף אינו תוקף אותם באותה דרך שבה הוא תוקף פולשים אחרים. כתוצאה מכך, נגיפים מסוימים יכולים למצוא באשכים מעין "מקלט בטוח" ולהישאר שם גם לאחר שהגוף הצליח לנקות אותם מאזורים אחרים.
חוקרים מציינים כי האשכים עשויים לשמש "נמל מבטחים" עבור לפחות 27 מחלות זיהומיות שונות. בין הנגיפים שיכולים להישאר במערכת הרבייה הגברית נמצאים גם אבולה וזיקה. השאלה אם נגיף מסוים יישאר שם תלויה בין היתר בכמות הנגיף שהייתה בדם בתחילת המחלה וביכולתו להתרבות בתוך מערכת הרבייה הגברית.
בעקבות ממצאים מסוג זה, גברים שהחלימו ממחלות נגיפיות מסוימות מתבקשים לעיתים לשנות את התנהלותם המינית. ארגון הבריאות העולמי, למשל, ממליץ לשורדי אבולה לבצע בדיקות זרע אחת לשלושה חודשים, ולהימנע ממין לא מוגן עד לקבלת שתי תוצאות שליליות רצופות. עד אז ההמלצה היא להימנע מקיום יחסי מין או להשתמש בקונדום באופן עקבי ונכון.
מומחים בחברת חיזוי המחלות Airfinity סבורים כי הנחיות דומות צריכות לחול גם על גברים שהחלימו מזן האנדים של נגיף ההאנטה. לדבריהם, יש להעניק למחלימים הדרכה מקיפה יותר לגבי מין בטוח גם לאחר תקופת הבידוד הרשמית, ולא להסתפק במעקב קצר בלבד.
ארגון הבריאות העולמי מסר כי ייתכנו מקרים נוספים הקשורים למקבץ ההדבקה מהאונייה, אך הדגיש כי אין מדובר באירוע הדומה לקורונה וכי הנגיף אינו מציב איום של מגפה עולמית. ובכל זאת, המחקר החדש מחדד את אחת השאלות הרגישות ביותר סביב מחלות נגיפיות נדירות: מה קורה אחרי שהחולה לכאורה כבר החלים - והאם הגוף עדיין מסתיר בתוכו סכנת הדבקה.