בתי הקפה האלה שואבים השראה מתלבושת המשרתת המסורתית, שהפכה במשך השנים למוטיב מוכר בתרבות הפופ היפנית. המלצריות לובשות שמלות קצרות, סינר, תחתונית ואביזרי שיער, ומגישות משקאות צבעוניים ומנות מתוקות או משעשעות במיוחד, כמו "קארי גור כלבים" או "עוגת פודל חמודה".
החוויה במקום אינה מסתכמת באוכל ובשתייה. המלצריות יוצרות לבבות עם הידיים, מטילות "לחשים קסומים" על המנות, שרות שירים, משחקות עם הלקוחות ומנהלות איתם אינטראקציה כחלק מהדמות שהן מגלמות. "אנחנו מגישות אוכל ושתייה, אבל מבחינתי זה יותר כמו פארק שעשועים מאשר בית קפה", הסבירה היטומי. בעולם האגדי הזה, לדבריה, המלצריות אינן רק "בנות", אלא דמויות פנטזיה מעט קסומות, שנשארות לנצח בנות 17.
רשת At-Home Cafe, שמעסיקה 650 מלצריות ב-13 סניפים, מדגישה כי יש לה כללים נוקשים שנועדו להגן על העובדות ולסדיר את האינטראקציה עם הלקוחות. בין היתר, אסור לגעת במלצריות, ונאסר עליהן לחלק פליירים ברחוב.
רשת At-Home Cafe טוענת כי כיום נשים מהוות 57% מהלקוחות הרשומים באפליקציה שלה. חלק מהמלצריות אף הפכו לכמעט-ידועניות, בונות מותג אישי ברשתות החברתיות ומושכות לקוחות שמגיעים במיוחד בשבילן.
בתי קפה רבים מפעילים מערכות חברות מורכבות, שבהן ביקורים חוזרים מעניקים הטבות: פריטי תפריט מיוחדים, אפשרות להצטלם בפולארויד עם המלצריות או הנחות שונות. עם זאת, חוקרים מזהירים כי החוויה בנויה לעיתים על סוג של "רומנטיקה מדומה" שחלק מהלקוחות הקבועים מפנטזים עליה. לדברי הירוסה, יש לקוחות שעלולים להתחיל להאמין שהאדם שמולם באמת מרגיש כלפיהם משהו.
במקביל, התפתחו ביפן גם סוגים נוספים של "בתי קפה קונספטואליים", ובהם בתי קפה עם נינג'ות, נשים בלבוש גברי, משרתים גברים ועוד. חלק מהמקומות, מזהיר הירוסה, פועלים באזור אפור, ולעיתים תחת הכותרת של בית קפה קונספטואלי מציעים בפועל שירותים בעלי אופי מיני.
כך הפכה תופעה שהחלה כמפגש של חובבי מנגה ואנימה לאחד הסמלים המוזרים, הצבעוניים והמוכרים של תרבות הפופ היפנית - חוויה שנעה בין הצגה, בית קפה, פארק שעשועים ומופע חברתי עם חוקים משלה.