לדבריה, בתה בת ה-21 מנהלת קשר רציני עם הצעיר בן ה-24. הוא סיפר כי הוא סובל מפחד חריג מכך שאנשים יראו אותו אוכל. האם הדגישה כי למרות הזמן הרב שבילו יחד, היא מעולם לא ראתה אותו טועם מזון בנוכחותה. הוא רזה, אך למראית עין אינו נראה חולה.
לדברי האם, הסיטואציה כבר גרמה למלצרים לגשת לשולחן ולשאול האם משהו לא בסדר במנה. מבחינתה, מדובר לא רק בהתנהגות מביכה אלא בבזבוז מקומם של כסף ומזון, במיוחד כשהיא משלמת על ארוחות יקרות בידיעה שהן יישארו בשלמותן על הצלחת.
היא פנתה לבתה בפרטיות והבהירה שאין לה בעיה שהוא לא יאכל, אך ביקשה שיפסיק להזמין מנות או לקחת אוכל שהוא יודע שיזרוק. הבת סירבה לדבר איתו וטענה כי בתרבות שממנה הגיע נחשב לא מנומס לסרב לאוכל שמציעים לך. האם לא השתכנעה והחלה לשקול להכריז כי הוא פשוט אינו מוזמן עוד לארוחות המשפחתיות.
בעקבות התגובות הודתה האם כי הכעס הסתיר ממנה את האפשרות שמדובר בבעיה בריאותית ונפשית. היא שוחחה שוב עם בתה, שסברה עד אז כי מדובר בסך הכול באחד ההרגלים המשונים של בן זוגה. השתיים החליטו שהבת תעלה בפניו בעדינות את האפשרות לפנות לעזרה מקצועית.
במקביל גובש פתרון פשוט: הוא יוכל להמשיך לשבת עם המשפחה, אך לא יצטרך לקחת אוכל או להעמיד פנים שהוא אוכל. האם הבהירה כי תנסה לגשת לנושא ברגישות, אך הציבה גבול ברור - השלכת צלחות שלמות לפח לא תימשך.