כבני אדם, יש לנו מנגנוני הגנה רבים שגורמים לנו לנהוג באופן אינסטינקטיבי בדרכים שונות, על מנת לחלץ את עצמינו מסכנה. מדובר במנגנונים הישרדותיים אבולוציוניים, אשר מכינים אותנו באמצעות שינויים פיזיים, כמו הפרשת הורמונים, להתמודדות עם סכנה, כיום, אותם מנגנונים מופעלים אצלנו גם כאשר אין סכנה ממשית. לא רק זאת, מסתבר שגם כאשר פעולת ההגנה העצמית שלנו נראית אלטרואיסטית, היא נועדה לכדי לשמור על עצמינו, על ידי העזרות באחרים.
"זה אמצעי להגנה עצמית. אבל זו דוגמה לכך שאנשים פועלים מתוך רצון לשימור עצמי ולא בהכרח מתוך אנוכיות", אמרה אחת חוקרת מובילה במחקר, ג'ולי גרז מהמכון הצרפתי הלאומי לבריאות ומחקר רפואי. כאמור בסופו של דבר כולם יוצאים מרווחים מכך, ולאחר האקט הזה, החוקרים מצאו שמתבצעות פעולות לא אנוכיות ופרו-חברתיות. לדעת החוקרים יש לכך שתי הסברים אפשריים- האחד הוא שעזרה לאחרים הגיעה לאחר פעולה ספונטנית להצלה עצמית, והסבר אפשרי נוסף הוא שאנשים מחכים עד שיערכו כהלכה את חומרת האיום.
"בין התגובות הספונטניות, הפעולות הבולטות כללו התחבאות ואחיזה באדם אחרים", המשיכה גרז. נשים נטו יותר מגברים לאחוז באדם אחר בשעת פחד, כיוון שהן נוטות יותר מגברים להשתמש במנגנון ההגנה tend and befriend’(טיפול והתיידדות). תגובה זו מניעה אנשים לטפח יחסים ולחפש תמיכה חברתית במצבי לחץ ובכנה. במצבי סכנה אנשים, בעיקר נשים, ייטו למצוא ולהתיידד עם קבוצות כדי ליצור מערכת הגנה להן ולצאצאים שלהן. זאת לעומת התגובה הנחשבת לגברית יותר(אך קיימת גם אצל נשים) fight or flight- מנגנון במהלכו האדם מכין עצמו להתמודד עם איום או סכנה מידית, בעקבות הפרשה הורמונלית.
התרעות פיקוד העורף