המילה "גרב" הופיעה בזכר לראשונה בדפוס במודעות בעיתונו של אליעזר בן יהודה, "הצבי", שפורסם עוד בשנת 1884. לעומת זאת, קיימים מיליונים לאורך השנים שהתייחסו למילה בלשון נקבה, כשפירושה היה כלי חרס גדול. הלשונאי יצחק אבינרי סבר כי יש לאפשר את השימוש בנקבה, על משקל נעליים ורגליים, מה שהוביל את האקדמיה לקבוע כי אין סיבה של ממש לאסור את השימוש הרווח במילה גרב גם במין נקבה.
מלבד זאת, האקדמיה קבעה את הצירוף "הפרעת קשב ופעלתנות יתר", כפירוש למונח הנפוץ ADHD. לפי בקשת עמותת קווים ומחשבות, ובתמיכת עשרות אנשי מקצוע בכירים, הוחלט כי חשוב להוציא מן השימוש את הצירוף "הפרעת קשב וריכוז". עוד החליטה האקדמיה בעניין נטיית הפועל "חיה" ונקבע כי תהיה האפשרות להטות את הפועל בעבר בגוף שלישי. ולסיום, המילה האחרונה בה דנו היא "עודנו", בה השתנתה רק צורת הניקוד – עוֹדֵנוּ.
התרעות פיקוד העורף