"אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי אותו בחדר שלו", נזכר טגניה, "כל כך התרגשתי, וואו זה בן אדם שאני רואה אותו בטלוויזיה, ופה הוא מולי. הוא אמר לי אל תדאג, הכל בסדר. אין לך מה לפחד. הוא היה כל הזמן היה איתי. בלילות, בימים. אני זוכר שהוא כל כך אהב לצחוק, והייתי מגיע מהשטח והייתי כל הזמן נכנס לחדר שלו".