התוצאות חשפו כי עבודה מהבית שינתה את האופן שבו העובדים מתקשרים וגרמה להם להסתמך בתדירות גבוהה יותר על תקשורת אסינכרונית מאשר בתקופת טרום המגיפה, כמו דואר אלקטרוני והודעות, ובתדירות נמוכה מבעבר על תקשורת סינכרונית בזמן אמת כגון טלפונים או שיחות וידיאו. לדברי החוקרים: "להשפעות אלה יש פוטנציאל להשפיע על יכולתם של העובדים לרכוש ולשתף מידע חדש בין קבוצות, וכתוצאה מכך להשפיע על הפרודוקטיביות והחדשנות". בנוסף, הם מצאו כי העובדים "מבלים כ-25% פחות זמן בשיתוף פעולה עם עמיתים בקבוצות בהשוואה לזמנים שלפני המגיפה". לאור ממצאים אלה, הדגישו החוקרים כי על חברות לחשוב אם וכיצד הן בוחרות לאמץ מדיניות עבודה מהבית לטווח ארוך.