בראשותו של פרופ' בנימין ראובינוף, מנהל המכון לתרפיה גנית ורופא בכיר במחלקת נשים ויולדות ב, המין הביולוגי נקבע על-ידי הרכב כרומוזומי המין של העובר - תאי הנקבה מכילים שני כרומוזומי X (XX) ואילו בזכר יש כרומוזום X אחד וכרומוזום Y (XY). הבדלים אלו גורמים ליצירה של איברי רבייה ייחודיים לכל מין, ולהפרשת הורמונים זכריים ונקביים שתורמים אף הם לשוני בין המינים.
המודל הייחודי של תאי הגזע הזכריים והנקביים שהינם בעלי מטען גנטי זהה מאפשר גילוי בהיר במעבדה של הבדלים בין המינים, בהיעדר המיסוך שנובע משונות גנטית טבעית בין פריטים, ועוקף את הצורך במחקר השוואתי של מספר רב של גברים נשים. תאי הגזע יכולים להבשיל לכל תא בגוף האדם ולכן מערכת המודל שפותחה תאפשר לחקור הבדלים בין המינים בכל סוגי התאים, וכן להבין האם הגורם לשוני הוא הרכב כרומוזומי המין או ההבדל בפרופיל ההורמונלי.
המחקר התבצע כחלק מעבודת הדוקטורט של הרופא-חוקר ד"ר איתי ולדהורן. "על מנת לפתח את תאי הגזע הייחודיים", מסביר ד"ר ולדהורן, "השתמשנו בתאי דם של גבר עם תסמונת קליינפלטר – תסמונת גנטית בה קיימים אצל הגבר שני כרומוזומי X וכרומוזום Y אחד (XXY), ושמופיעה ב-1 עד 2 מכל 1000 זכרים. תורם תאי הדם למחקר שלנו היה ייחודי ומהבודדים מהלוקים בקליינפלטר בעולם שבדמו היו גם תת-אוכלוסיות קטנות של תאים זכריים (XY) ונקביים (XX) תקינים. הפכנו בתרבית את תאי הדם של התורם לתאי גזע מושרים ובודדנו תאי גזע שהיו זהים גנטית למעט היותם זכריים או נקביים. בתאי הגזע שבודדו אין ביטוי הורמונלי, ניתן למיין ולהבשיל אותם לכל סוג תא בגוף וכך לחקור את ההבדלים בין זכרים לנקבות – בהיעדר וכן בנוכחות הורמוני מין ולהבחין בין השפעות גנטיות והורמונליות על הבדלים בין המינים."
"מדובר בפריצת דרך בתחום הרפואה המגדרית" מסביר פרופ' ראובינוף. "עולם המדע הרפואי, מכיר כיום בחשיבות הרבה של ההבדלים בין נשים לגברים. המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (ה-NIH) שינה מדיניות בשנים האחרונות, ודורש כיום שכל מחקר רפואי שממומן על-ידו יתבצע בשני המינים באופן שווה. מערכת תאי הגזע הייחודית שפיתחנו תוביל לגילויים חדשים על הבדלים בין המינים, תוכל לסייע בהשוואת יעילות ורעילות של תרופות , ולתרום לפיתוח רפואה טובה יותר מותאמת לגברים ולנשים."
תוצאות המחקר התפרסמו בעיתון המדעי של החברה הבינלאומית לחקר תאי גזע Stem cell Reports. במחקר לקחו חלק גם תקוה טורצקי, ד"ר דבורה שטיינר, ד"ר יניב גיל, וד"ר מיכל גרופ – כולם מהמרכז לחקר תאי גזע והמכון לתרפיה גנטית בבית החולים הדסה. כמו כן, השתתפה גם ד"ר הדר בנימיני מהיחידה לביואינפורמטיקה של האוניברסיטה העברית.
התרעות פיקוד העורף