ישראל היא, כמובן, מדינה חמה, ולא בכדי חום יולי־אוגוסט הוא מותג מקומי, שבדרך כלל משתלב היטב בתמונות של רוחצים מתרעננים בים ושל דובים מלקקים קרטיבי דגים בגני החיות. אלא שמה שגורם לכולנו סבל בימים האחרונים, ומעלה את מפלס הקיטורים, חריג גם במושגים מדעיים, מבהיר ד"ר גבעתי.
“חד־משמעית לא מגזימים. אנחנו חיים במדינה חמה, זה נכון, אבל אנחנו רגילים ל־30 מעלות בצל ביולי־אוגוסט, ורגילים לחמסינים שנמשכים יומיים־שלושה לכל היותר, ואחריהם מורגשת מהר מאוד ההקלה. יש שני מאפיינים שגורמים לגל החום הזה להיות חריג – עוצמת החום ומשכו. הצפי שלנו הוא ל־8־10 מעלות יותר מהממוצע בעונה, ולגל שיימשך שבוע שלם, מיום חמישי האחרון עד יום חמישי הקרוב, אז תהיה ירידת טמפרטורות איטית. זה בהחלט יוצא דופן. אומנם גל חום דומה הורגש אצלנו ב־2020, אבל הפעם האחרונה לפני כן שבה נמדדו בירושלים, למשל, 38 מעלות, הייתה לפני 150 שנה".
בשונה מחום יולי־אוגוסט הרגיל, שבעצמו הולך ומחמיר מדי שנה, מסביר גבעתי, הפעם אנחנו מתמודדים עם אחוזי לחות גבוהים מאוד, דבר שמעלה את “עומס החום" – מדד המבטא את אי־הנוחות שגורם מזג האוויר למחיה ואת יכולת הגוף האנושי לקרר את עצמו בהזעה. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, נדרש אידוי מוגבר של זיעה כדי שהגוף יתקרר, וככל שהלחות גבוהה יותר, האידוי איטי ומצומצם יותר, ולכן אנחנו מתקשים לחוש הקלה בחום.
“עומס החום הוא מה שאנחנו מרגישים על הגוף, הוא השילוב בין הטמפרטורה ללחות", מסביר ד"ר גבעתי. "לכן, למשל, כשיש בירושלים 30 מעלות, בשילוב 20%־30% לחות, נרגיש הרבה יותר טוב בהשוואה למה שקורה בימים האלה, כשאחוזי הלחות גבוהים בהרבה אפילו שם. במצב כזה, הגוף לא יכול להתקרר, וזה, כמובן, יכול להיות מסוכן".
הטמפרטורות הגבוהות ביותר בימים אלה נמדדות בפנים הארץ, בהרים ובעיקר בעמקים. לדברי ד"ר גבעתי, באזור הכנרת מגיעה הטמפרטורה ל־45 מעלות, בבית שאן היא מטפסת ל־47 מעלות ובבקעת הירדן היא ממריאה ל־48.5 מעלות, “קרוב מאוד לשיא של כל הזמנים, אז נמדדו שם 49 מעלות", הוא מציין.
שוברים שיאים
אלא שכאמור, אין לאן לברוח מפני החום הנורא הזה. “הייתי מציע לאנשים ללכת לים, כי בגוש דן הטמפרטורות נמוכות יחסית, סביב 32־33 מעלות, אלא שאחוזי הלחות גבוהים מאוד ומגיעים ל־75%, מה שאומר תחושה נוראית, קיצונית", ד"ר גבעתי מסביר. “אפילו באזור הקיבוצים דן ודפנה, בדרך כלל יעדים מועדפים בעונה הזאת לטיול ולבריחה מהחום, נמדדת טמפרטורה של 42 מעלות. אומנם יש שם צל ומים, אבל אני לא ממליץ לטייל בכלל בימים האלה. חוף הים יכול להיות פתרון טוב יחסית בימים שבהם גל החום אינו בשיאו. ההמלצה הטובה ביותר שאני יכול להציע היא לא לשהות בחוץ בין 11 בבוקר ל־5 אחר הצהריים, השעות שבהן גם קרינת השמש חזקה מאוד".
מה שקורה במחוזותינו בימים אלה בהיבט האקלימי הוא כמובן חלק מהמתרחש בעולם. “גם בניו יורק נשברו שיאי עומס חום בימים האחרונים, ובדרום אירופה אנחנו עדים לגלי חום חסרי תקדים", ד"ר גבעתי מנסה לנחם. “אנחנו מדווחים, בין השאר, על שריפות קשות בצרפת, שנגרמות בשל השילוב בין החום הכבד ליובש. אצלנו, למרבה המזל, לא צפויות רוחות בימים הקרובים, אז סכנת השריפות אומנם קיימת, אבל היא לא קריטית".
גל החום שהורגש באירופה לפני כחודש הביא למותם של 2,300 אנשים. לפי הערכות המומחים, כ־1,500 ממקרי המוות האלה קשורים ישירות לשינויי האקלים, שהפכו את גל החום לקטלני במיוחד. חודש יוני האחרון היה השלישי הכי חם שנמדד בכדור הארץ מאז ומעולם, לפי השירות המטאורולוגי של האיחוד האירופי, והחודש החם ביותר בתולדות מערב אירופה. בפריז, למשל, הגיעו הטמפרטורות ל־38 מעלות, ובפרברי רומא נמדדו 40 מעלות. גם ביוון נרשמו טמפרטורות קיצוניות. המומחים ייחסו את גל החום האירופי למסות אוויר חם שהגיע מצפון אפריקה.
הכל קשור, כמובן, להתחממות הגלובלית, אותה עלייה ידועה לשמצה בטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ, תוצאת הפליטה המוגברת של גזי חממה. השלכות ההתחממות העולמית כוללות גם את עליית גובה פני הים ואת השינויים בכמויות המשקעים ובפיזורם. שינויים אלה עלולים להעצים תופעות כשיטפונות, בצורות, הוריקנים, שריפות יער ונסיגת קרחונים וליצור איום ממשי על הביטחון התזונתי של כולנו.
“אפשר להשפיע על עשור פלוס קדימה, אם נשמור על כדור הארץ, נזהם אותו פחות ונפחית את פליטת הגזים. אבל מבחינת הדור הזה – המצב אבוד".
התרעות פיקוד העורף