במצב כזה, גם כאשר יורדים גשמים, הם אינם זורמים מיד לנחלים. תחילה הם נספגים בקרקע ובמאגרי המים שמתחת לפני השטח, ורק לאחר שהמערכת ההידרולוגית מתחילה להתמלא מחדש - מופיעות זרימות משמעותיות יותר. זהו תהליך טבעי של התאוששות אחרי שנה שחונה.
ברשות המים מציינים כי בשלב זה המודלים עדיין אינם מצביעים על חזרה מלאה למצב רגיל של זרימות בנחלים, והדבר משפיע גם על קצב העלייה של מפלס הכנרת. נכון לעכשיו, המערכת עדיין נמצאת בשלב האיטי של התהליך.
נכון לעכשיו, כמות הגשמים המצטברת באזור הכנרת עומדת על כ-90% מהממוצע הרב־שנתי. לאחר מערכת הגשם הקרובה, צפויה הגעה ואף חריגה מעל הממוצע. ברשות המים מדגישים כי קיים פער טבעי בין ירידת הגשם לבין הופעת זרימות בנחלים, בעיקר בתחילת החורף, ורק לאחר הצטברות של כ-40-50 מ”מ מתחילות זרימות משמעותיות.
מאז נקודת השפל, מפלס הכנרת כבר עלה בכ-13 סנטימטרים. ברשות המים מציינים כי בשל נקודת פתיחה נמוכה במיוחד, העלייה נראית מתונה יותר מכפי שהיא בפועל. בהמשך החורף, עם הגעת מערכות גשם נוספות, צפוי קצב עלייה מהיר יותר.
על פי נתוני המדידה המעודכנים של רשות המים, מפלס הכנרת עומד כיום על רום של 213.32- מטר, לאחר עלייה של סנטימטר אחד בסוף השבוע. המפלס עדיין רחוק ב-4.52 מטר מהקו האדום העליון. הספיקה בירדן : 8 מק/שנ.