על פי דו"ח חדש של הבנק העולמי, הצמיחה הכלכלית הפלסטינית צפויה לרדת בשנת 2023. מהנתונים עולה כי הכלכלה הפלסטינית המשיכה להתאושש בשיעור של 4% בשנת 2022, כתוצאה מההתאוששות המתמשכת של צריכה פרטית עקב הסרת מגבלות הקורונה. עם זאת, המתיחות המוגברת בשטחים הפלסטיניים והשפעות הפלישה הרוסית לאוקראינה מהוות סיכונים משמעותיים.
"למרות סימני התאוששות ב-2022, הצמיחה בכלכלה הפלסטינית רגישה להסלמה במתיחות בשטחים הפלסטיניים ולהגבלות המתמשכות על ניידות, גישה וסחר. נדרשים קצבי צמיחה גבוהים בהרבה להעלאת רמת החיים, שיפור קיימות החשבונות הפיסקאליים וצמצום האבטלה באופן משמעותי. משמעותם של גורמי סיכון חיצוניים, כמו בתחומי מחירי המזון והאנרגיה, היא שהתחזית הכלכלית הכוללת נותרה עגומה", אמר סטפן אמבלד, מנהל אזורי של הבנק העולמי - הגדה המערבית ועזה.
דו"ח המעקב הכלכלי הפלסטיני של הבנק העולמי המוגש לוועדת הקישור האד-הוק (AHLC) מדגיש את האתגרים העומדים בפני הכלכלה הפלסטינית, תוך התמקדות ברפורמות כלכליות. הדו"ח יוצג בבריסל ב-3 וב-4 במאי במסגרת ישיבת מדיניות של המדינות התורמות לתיאום פיתוח סיוע לפלסטינים.
בשנת 2022 נרשם שיפור במאזנים הפיסקאליים, בזכות עלייה של 19% בגביית המיסים המקומיים ועלייה של 20% בהעברת כספי ההכנסות ממיסים, וכן הוצאה ציבורית יציבה. כתוצאה מכך ירד הגירעון הפיסקאלי הכולל ביותר מ-60% (לפני מענקים). בהתחשב בתרומת בינלאומיות ובניכוי ממשלת ישראל מהכנסות ממיסים, נרשמה ירידה משמעותית בפער המימון הפלסטיני לעומת התחזיות הראשוניות, והוא עומד על 351 מיליון דולר עם סיום השנה, שווה ערך ל-1.8% מהתמ"ג, לעומת 5.7% בשנת 2021.
"הרשות הפלסטינית צריכה להמשיך ולתעדף רפורמות להגדלת ההכנסות, לחזק את ניהול החוב ולשפר את הקיימות הפיסקלית. עם זאת, הרשות לא יכולה לעשות זאת לבד. תמיכת תורמים ושיתוף פעולה מצד ממשלת ישראל חיוניים להשגת התכנסות פיסקלית ולהעמדת הכלכלה על בסיס יציב יותר", הוסיף אמבלד.