הבחירות בטורקיה מתקיימות אחת לחמש שנים, כאשר מי שמעוניין להתמודד בבחירות לנשיאות צריך לעמוד בקריטריונים קפדניים. בין היתר, המפלגה שבה הוא מתמודד, צריכה לעבור את רף ה-5% בבחירות האחרונות שהתקיימו, או לאסוף 100 אלף חתימות התומכות במועמדותו לנשיאות. לאחר שנסגרות הקלפיות, מועמד שמקבל יותר מ-50% בסיבוב הראשון, נבחר לנשיא. במידה ואף מועמד לא מקבל את רוב הקולות, נערך סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר.
יש לציין כי הבחירות לפרלמנט והבחירות לנשיאות מתקיימות במקביל, כאשר טורקיה פועלת לפי שיטה של ייצוג יחסי, ובה הפרלמנט הטורקי, האספה הלאומית הגדולה, מחולקת ביחס ישר לקולות שבהן כל מפלגה זכתה. על מנת שמפלגה תצליח להיכנס לפרלמנט, עליה להשיג לא פחות מ-7% מכלל הקולות.
עוד הוסיפו האנליסטים, כי הבוחרים יצביעו על סמך מי לדעתם מסוגל לנהל את הכלכלה לאחר רעידת האדמה, כמו גם מי יכול להגן על המדינה מפני אסונות עתידיים. לטענתם, הפופולריות של ארדואן לא קיבלה את ההשפעה הפוליטית הצפויה לאחר האסון. עם זאת, סקר שנערך לאחרונה הצביע על כך שחלק גדול מהציבור מאמין שהנשיא יכול לשיפור המצב לאחר הרעידה, בהשוואה לקיליצ'דראולו והברית הלאומית.
כמו כן, מלבד המצב הכלכלי, וההתנהלות הפוליטית לאחר אסון הטבע, הבוחרים מודאגים גם משחיקת הדמוקרטיה על ידי הנשיא המכהן. במהלך השנים ממשלתו של ארדואן השתיקה מתנגדים ועצרה מבקרים, במיוחד אלו התומכים במפלגה הפרו-כורדית HDP, בשל השתייכות לכאורה ל-PKK, אשר הוגדר כארגון טרור על ידי טורקיה, ארה"ב והאיחוד האירופי.
התרעות פיקוד העורף