על פי העיתון האמריקאי, התקרית המחישה את התסכול בתוך נאט"ו מ"טקטיקת הלחץ" של זלנסקי, שכן אפילו כמה מתומכיו הגדולים שאלו את עצמם השבוע האם הוא משרת את האינטרסים של אוקראינה במתקפה הזו. יחד עם זאת, הטלטלה שאירעה מאחורי הקלעים, הציגה כמה מעט יכולה לעשות הברית בנידון. מדינות נאט"ו המשתתפות במאמץ המלחמתי של אוקראינה כנגד רוסיה, נשארו תומכות גדולות של הנשיא זלנסקי, אך הציוץ כאמור, גרם לכעס בקרב גורמים רשמיים.
על פי הדיווח, שגרירים ודיפלומטיים קיימו שיחות לא רשמיות על האופן שבו על הברית להגיב. גורמים רשמיים העלו את האפשרות לעיין מחדש בהצעה שנשלחה לאוקראינה בשנת 2008 להצטרף לברית, ולמחוק את הקטע שזלנסקי התנגד אליו בתוקף - "הברית תהיה בעמדה לשלוח לאוקראינה הזמנה במידה ובעלות הברית יסכימו ויתקיימו כל התנאים". על פי גורמים אירופיים המעורבים בפרטים, על אף שוושינגטון העניקה לקייב סיוע צבאי שנאמד על מיליארדי דולרים, הנשיא ביידן העדיף גישה זהירה יותר, מחשש שצעד תקיף מדי עלול להסתכן במשבר בין הצדדים.
כזכור, בפסגת נאט"ו שנערכה בבוקרשט בשנת 2008, הוצע לאוקראינה ולגיאורגיה להצטרף לברית הצבאית, בתנאי שהן ימלאו תחילה שורה של דרישות. האוקראינים מתלוננים כעת כי 15 שנים מאוחר יותר, הם עדיין צריכים לעמוד בפני אותן דרישות, שרבות מהן, כך לטענתם, "אינן ספציפיות". גורמים אמריקאים שמעורים בפרטים, ציינו כי כעת הם שוקלים תיקונים בהצהרה, ומסרו כי ממשל ביידן "רגיש" לדאגותיו של זלנסקי. עם זאת, גורמים נוספים סברו כי ארה"ב מתכננת שינוי במסמך, ואף שוקלת להסיר את המילה "הזמנה" ולנסח את ההצהרה מחדש.
על פי העיתון האמריקאי, המדיניות הבלטיות בברית לחצו כדי לשמור על ההצהרה המקורית כפי שהיא. לאחר התקרית, שגרירי נאט"ו דנו באופן רשמי כיצד להגיב לדבריו של זלנסקי, אך ארה"ב החליטה לבסוף להישאר עם נוסח ההצהרה המקורי.
זלנסקי כאמור תקף את מנהיגי הברית וצייץ בחשבונו: "זה חסר תקדים ואבסורד שלאורך זמן אוקראינה לא הוזמנה לברית, כשבמקביל מתווסף ניסוח מעורפל להצהרה. נראה שאין נכונות להזמין את אוקראינה לנאט"ו ולצרף אותה להיות חברה בברית. משמעות הדבר היא, שזה נותן לרוסיה מוטיבציה להמשיך בטרור שלה".
התרעות פיקוד העורף