"בערב ה-4 באוגוסט, סמוך לשעה 18:08, התרחש הפיצוץ בנמל, כחצי שעה לאחר שאש פרצה בביתן 12. מספר לא מבוטל של אנשים ודאי ידעו כי לא היה מדובר בעוד שריפה, אלא בקטסטרופה שיודעי דבר הזהירו מפניה לאורך שנים", כותבת הסופרת הלבנונית לינה מונזר במאמר שהתפרסם לאחרונה בוושינגטון פוסט. בכך, מתייחסת מונזר לטונות של אמוניום חנקתי שאוכסנו בנמל ביירות מראשית 2014 ללא אמצעי זהירות, והורדו ככל הנראה מאוניית משא רוסית שעגנה בו. החומר הדליק החריב את בירת לבנון ההמומה: "העיר התפוצצה, פשוטו כמשמעו. הפיצוץ העז נרשם כאירוע סיסמי שהורגש עד לקפריסין. בסרטוני הוידאו הרבים נצפתה פטריית העשן שהתרוממה אל על וגלי ההדף התפשטו לכל עבר".
באסון נספו קרוב ל-220 בני אדם ויותר מ-7,000 נפצעו. ועדת חקירה פנימית שקמה נתקלה ברשויות ופוליטיקאים שסירבו לקיומה של בדיקה מהותית, התחמקו מלהגיע לחקירות ואף השתמשו במערכת המשפט עצמה על מנת לנסות ולהעמיד לדין את השופט טארק ביטאר, מי שמונה לעמוד בראש חקירת הפיצוץ.
ז'ק נריה, חוקר בכיר במכון הירושלמי לענייני ציבור, מוסיף: "עד היום הממשלה בלבנון לא פיצתה את משפחות ההרוגים, או הפצועים, כך שאי הסדר חוגג. הפוליטיקאים הלבנונים התנגדו להקמתה של וועדת בדיקה בינלאומית. הם מינו שני שופטים חוקרים, שהתחלפו בזה אחר זה, והעסק הסתבך ברגע שאותם שופטים החלו לזמן גורמים שונים לחקירה, ועצרו בכירים בנמל. בתגובה, המערכת הפוליטית נכנסה להילוך גבוה, נטרלה את האיום ופיטרה את השופטים. יתרה מזאת, התובע הכללי הלבנוני גויס והוא פסל את כל החקירה שכרגע היא כאמור תקועה".
מכאן, שארגון הטרור חיזבאללה, שמחזיק בין היתר בנמל ביירות ובנקודות נוספות דרכם מתנהלת אימפריה עולמית של סחר בסמים, לא נפגע כתוצאה מהתקרית: "המחסנים שבתוך הנמל היו תחת פיקוח ושליטה של החיזבאללה", מסביר נריה. "מדובר באזורים שמאוכלסים בסונים ובנוצרים, ובפיצוץ נפגעו קרוב ל-70,000 יחידות דיור. החיזבאללה ידע שהאצבע המאשימה מופנית כלפיו ולמרות זאת הוא לא ניזוק, מה שרק מוכיח את מידת השליטה שלו במערכת הלבנונית".
נשיא לבנון לשעבר, מישל עאון, שטען מצידו כי הורה לאנשיו להוציא את החומרים המסוכנים במחסן בנמל טרם הפיצוץ, סיים את הקדנציה שלו באוקטובר 2022 ומאז, אף אחד מהצדדים במדינה לא מצליח להסכים על מועמד לנשיאות. לבנון נמצאת תחת ניצוחה של ממשלת מעבר, חסרת סמכויות: "חיזבאללה רוצה מועמד מטעמו, המחנה הנוצרי ניסה לקדם דמות פיננסית מבריקה מהצד שלהם, אבל בסוף - כולם נפסלים, והמערכת משותקת. אי אפשר להעביר רפורמות ולעשות שום דבר. התקציב של שנת 2023 אושר בלבנון רק בחודש האחרון, והמצב הכלכלי בכי רע. קרוב ל-40% מהצוות הרפואי עזב לטובת מדינות המפרץ, אירופה וארה"ב. גם סוגיית הפליטים הסורים היא מאיץ מרכזי להרבה משברים פנימיים, כאשר אין באמת אפשרות לשאת את עודף האוכלוסייה", כך לדברי נריה.
עוד המשיך ואמר באותו נושא: "חשמל כמעט ואין בלבנון, כאשר הדלק נגמר בשתי תחנות הכוח שעוד עבדו. האוכלוסייה חיה על גנרטורים, והתקווה היחידה היא פלטפורמת קידוח שהתחילה את עבודתה, ובמידה ויתגלה שם גז או נפט, תהיינה אולי בשורות טובות. בתוך כל ההר געש הזה, מי ששולט ובוחש באזור זה החיזבאללה, בעוד שהנוצרים התייאשו מלבנון המודרנית. כעת, השיח נוטה לכיוונה של מלחמת אזרחים מחודשת בין העדות השיעיות לנוצריות. לא תהיה חזרה למה שהיה, והתושבים מדברים על חלוקה ופדרציה ובלבד שלא להיות תחת שליטתו של חיזבאללה, עם הפטרון האיראני שלו".
כיצד השיסוע הפנימי בלבנון משפיע, אם בכלל, על המתיחות הנוכחית בגבול הצפון?
"מקורב לנסראללה אמר באחד מהראיונות האחרונים שנתן כי מאחר והם הגיעו למבוי סתום בנושא הנשיאות, ואף צד לא מצליח לכפות על הצד השני את הנציג שלו, אין ברירה אלא לצאת למלחמה מול ישראל, שתשנה את הנוסחאות האזוריות, ואת משוואת הכוח בלבנון. הם מאמינים שחיזבאללה ייצא מנצח, וכך הוא יהיה מסוגל לכפות על הצד השני את המועמד שהוא רוצה. מפה אפשר אולי להבין את כל הפרובוקציות שקרו בגזרה הצפונית מחודש יולי ועד עכשיו. חיזבאללה מסתכל על מה שקורה פה וחושב שישראל איבדה את הרצון להילחם, שהיא חלשה, מתפוררת, וזה מצב אידיאלי מבחינתו. נסראללה שם את עצמו במעמד של שר הביטחון, וכשגלנט אומר שבמצב של מלחמה מול ישראל לבנון תחזור לתקופת האבן, נסראללה מחזיר לו ואומר שגם ישראל תחזור לתקופת האבן אם היא תחליט לצאת למלחמה נגד לבנון. על כל דבר יש תשובה".
נריה הבהיר: "חיזבאללה לא מורתע, אלא מעודד מהעובדה שיש לו קרוב ל-4,000 כטב"מים, ומעל ל-200 אלף טילים. נסראללה ציין זאת בנאומו האחרון - לא צריך המון טילים, אלא רק מספר טילים מדויקים כדי להרוס תשתיות בתוך ישראל. הם מצידם בנו עיר תחתית; כל דרום לבנון מרושתת במנהרות ותעלות שהם מעריכים ויודעים שמשם הם יוכלו לנהל את המלחמה. בכל הנוגע לתשתיות המקומיות הרעועות - לחיזבאללה לא אכפת אם ייפגע גשר באזור הנוצרי. להם אכפת שקווי האספקה שלהם יישארו אמינים, שיהיה אפשר לשנע כוחות מהצפון לדרום, ושהדרך בין לבנון לסוריה תישאר פתוחה. כל השאר לא מעניין. מה מעניין, תחנות הכוח? הרי בין כה וכה אין דלק וחשמל בלבנון, אז אין להם מה להפסיד".
"בתקופות הממשלות הקודמות של רבין, פרס ואחרים ההנחה הייתה שאם פורץ עימות צבאי בינינו לבין חיזבאללה כפי שקרה ב-93' ו-96', ישראל תפעיל לחץ על האוכלוסייה המקומית בדרום לבנון, זאת תברח לביירות ותפנה לממשלה, שתפעל מצידה על מנת לנסות ולהרגיע את המצב. היום אין ממשלת לבנון. האוכלוסייה לא תזוז, וגם אם היא תזוז, אין מי שיטפל בה בצפון, כך שהכול שונה ממה שהיה בעבר", סיכם.