יממה לאחר שאזרבייג'ן פתחה במבצע בחבל קרבאך בעקבות הטענה כי שישה מאזרחיה נהרגו ממוקשים, קריאות גינוי ועצירת האלימות הגיעו במפתיע ובמקביל גם מצדן של רוסיה וארה"ב, כאשר שתי השכנות, אזרבייג'ן וארמניה, יצאו למלחמה פעמיים על נגורנו קרבאך, תחילה בתחילת שנות ה-90 לאחר נפילת ברית המועצות ושוב בשנת 2020.

בפעם השלישית בהיסטוריה: אזרבייג'ן פתחה במבצע צבאי בנגורנו-קרבאך

למרות שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין העמיק לאחרונה את יחסי ארצו עם אזרבייג'ן על ידי חתימה על הסכם מדיני-צבאי, ימים ספורים לפני פלישתו לאוקראינה בפברואר 2022, ארמניה הייתה ונשארה בעלת ברית קרובה של רוסיה. בשל כך, משרד החוץ הארמני דרש ממוסקבה לשלם למדינתו ב-2,000 חיילים לכוח שמירת השלום שכבר מוצבים באזור, כדי להתערב במה שהיא תיארה כ"תוקפנות בקנה מידה גדול" מצדה של אזרבייג'ן.

גם וושינגטון רקמה יחסים הדדיים עם שתי המדינות, כך הממשל של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חיזק את שותפות הסחר שלו עם אזרבייג'ן, במיוחד בצל מלחמת רוסיה-אוקראינה, כאשר הנפט הפך ליבוא הגדול ביותר לארה"ב דווקא מאזרבייג'ן.

כעת ניצבים ביידן ופוטין בעמדה קריטית, בין שתי בעלות ברית חשובות, במיוחד מאז שיחסיו של פוטין עם ארמניה הפכו מתוחים לאור העובדה שראש הממשלה דרש ממוסקבה לתמוך בארצו בסכסוך על נגורנו קרבאך.