ביום ראשון האחרון נערכו הבחירות לראשות העיר נורדהאוזן שבמדינת תורינגיה. יורג פרופט, המועמד מטעם מפלגת הימין הקיצוני ה-AFD ('אלטרנטיבה לגרמניה'), הפסיד בהן לראש העיר המכהן בפער של כמעט 10%. לאחר הניצחון הדרמטי בחודש יוני האחרון של מועמד הימין לראשות מחוז זונברג, הפכה נורדהאוזן למוקד רגיש במיוחד בעיקר בשל מחנה הריכוז דורה-מיטלבאו, הממוקם בסמוך אליה.
יש לציין שלמרות התבוסה, צבר פרופט בסבב הראשון של הבחירות שנערכו בעיר לפני כשבועיים 42.1% מהקולות, התוצאה הטובה ביותר מבין חמשת המועמדים - וגבר על ראש העיר קאי בוכמן שקיבל רק 23.7%.
מגמת ההתחזקות של המפלגה הרדיקלית המזוהה עם מצע של אנטי־הגירה ואירוסקפטיות היא ככל הנראה עובדה מוגמרת במזרח המדינה, והסקרים הארציים מצביעים על שיעור תמיכה בה של יותר מ-20%, הרבה מעל התמיכה במפלגת השלטון של הקנצלר אולף שולץ. מעבר לכך, נראה שבדרג המקומי שיתוף פעולה עם חברי אלטרנטיבה הוא בלתי נמנע בשלב זה. המפלגה הנוצרית-דמוקרטית ה-CDU שבתורינגיה עוררה לאחרונה סערה כאשר העבירה חקיקה בתחום המס בתמיכת ה-AFD.
דוד ויצטום, היסטוריון ולשעבר שליח רשות השידור לגרמניה, מוסיף ש"ב-CDU טענו ש'מה פתאום, לא דיברנו איתם מראש, הם סתם הצביעו בעד ההצעה שלנו', אבל זה אינו נכון כיוון שזו הצעת חוק שנוסחה מילה במילה בידי שתי המפלגות האלה ביחד. בפועל, כולם מתכחשים למה שקורה, אבל המציאות היא שהניאו-נאצים האלה הולכים ומתחזקים, בערך כמו ב-1932".
לדבריו, "מפלגת ה-AFD הפכה להיות מגורם שולי שנמצא סביב אחוז החסימה למפלגה השנייה בגודלה במדינה, ובמזרח גרמניה, במקומות כמו נורדהאוזן וזאקסן-אנהלט היא כבר המפלגה הגדולה ביותר. לכן כבר לא מדובר רק בתמרור אזהרה צהוב אלא בתמרור אדום לדמוקרטיה הגרמנית, והאמת היא שהם לא יודעים איך להתמודד עם זה. המערכת הפוליטית בגרמניה היא מסובכת ורבת שכבות - הדרג העירוני, המחוזי, הפדרלי ומעל זה אפילו הדרג האירופי, כך שמצד אחד המפלגות מכריזות שהן לא ישתפו פעולה בשום אופן עם ה-AFD, ואפילו השמרנים אמרו שהם יקימו 'חומת אש' בין המפלגות הדמוקרטיות לבינה אבל כיצד ייתכן שבדרג המקומי, בעיירות ובכפרים הקטנים, לא יעבדו איתה? לא יאשרו תקציב לבניית גן ילדים רק כי ה-AFD תומכת בזה? זה בלתי אפשרי, ואין בזה היגיון. אז זה מה שקורה זה שבדרג העירוני שיתוף הפעולה עם המפלגה הולך ומתרחב ויגיע גם לדרג של ה-Land".
עוד ציין ויצטום: "יש הצעה של מפלגת הירוקים שכל מי שמשתייך למפלגת ה-AFD - לא תהיה לו דריסת רגל במנהל הציבורי הגרמני, אלא שאף אחד לא ידון בה כי ה-AFD היא מפלגה דמוקרטית שנבחרת באופן דמוקרטי, ואין סיבות להוציא אותה מחוץ לחוק. מה גם שאנשיה יודעים איך לתמרן את החוק ויש להם הרבה עורכי דין. אז עד שזה יקרה אין שום עילה לשלול מהם גישה לציבוריות בגרמניה".
בהמשך אמר: "שני המועמדים העיקריים של המפלגה, אליס ויידל וטינו כרופאלה, לא מתבטאים בנושאי השואה ואנטישמיות, ולכן אי אפשר להאשים אותם ישירות, ואפילו ביורן הוקה, שנחשב לקיצוני ביותר מבין מנהיגי המפלגה, משתמש בביטויים ששאובים מהמילון הנאצי ובכל זאת הם אינם בדיוק ביטויים גזעניים. ההתבטאויות שלו אומנם פוגעות בתרבות הזיכרון, אבל הוא יודע בדיוק במה לפגוע. הוא מורה להיסטוריה, איש עם השכלה וידע אשר יודע להתבטא היטב, אז הוא יודע להלך על הקו האדום הדק הזה ולא לסטות ממנו".
מניין נובעת ההתחזקות הנוכחית של המפלגה?
פרופ' משה צימרמן, מומחה להיסטוריה גרמנית מהאוני' העברית, מסביר: "באופן גורף בגרמניה יש אי נחת מהקואליציה הנוכחית של הירוקים יחד עם הסוציאל-דמוקרטים והליברלים, והיא גם מסוכסכת בינה לבין עצמה. אין כמעט החלטה חשובה שיש עליה הסכמה מראש, והם מתאמצים מאוד כדי להגיע להסכמות. קואליציה של שלוש מפלגות איננה דבר רגיל ברפובליקה הפדרלית הגרמנית.. בעבר היו שתי מפלגות ואפילו רק מפלגה אחת. זה יוצר רושם לא רק של חוסר אחדות, אלא גם של חוסר יכולת. בנוסף, יש את הבעיות החדשות והגדולות: המלחמה באוקראינה, שהיא סיפור חדש; מגפת הקורונה, שהותירה את החותם שלה ואת חוסר הביטחון שנבע ממנה; האינפלציה שיוצרת אתגר, וכו'. אנשים מחפשים תשובות פשוטות לאתגרים, ומוצאים אותן אצל המפלגות שאומרות 'אנחנו נשנה את השיטה'. זה הפך להיות דבר אטרקטיבי".
ויצטום: "המלחמה באוקראינה אילצה את גרמניה למצוא מקורות אנרגיה חדשים. הקנצלר שולץ עובד במרץ כדי לקדם 'מהפכה ירוקה', אבל האזרחים לא מרוצים מכך שהם יצטרכו לשלם פי עשרה על ההסקה בבתים ועל הוצאות הדלק. יש אפילו מגמה של הזדהות מסוימת עם רוסיה, שמאשימה את המערב שהוא קיצוני מדי בנושא הרוסי".
"כמו כן יש את משבר המהגרים, שלא עצר מאז 2015 ורק התגבר. בשנים ההן הממשלה אמרה: 'אנחנו נצליח להתמודד' (בגרמנית - "Wir schaffen das"), והאנשים מבינים שלא רק שהיא לא הצליחה בכך, אלא שהבעיות הולכות ומחריפות. בכל הערים הגדולות יש משפחות פשע ערביות, חמולות ששולטות על רבעים שלמים. בעיה נוספת היא, שבדרך מהמזה"ת לגרמניה התבססו כנופיות של מבריחים שהלכו ושיכללו את השיטות של הברחת פליטים לגרמניה, שבניגוד לפולין והונגריה לא מגרשת אותם, אלא מקבלת את כולם בידיים פתוחות. ראש מפלגת האופוזיציה הוציא לא מזמן הצהרה איומה: 'אנשים אצלנו לא יכולים להבין איך המהגרים האלה באים לגרמניה, הולכים לרופא ומקבלים שיניים חדשות לפה שלהם, בעוד שהגרמנים אינם מצליחים להשיג אפילו תור לרופא'. זהו הלך הרוח".
באשר לניצחונות המקומיים של ה-AFD במזרח המדינה, מציינים המומחים שהסיבות לעלייה בפופולריות שלה באזורים האלו הן היסטוריות: "חוסר הנחת מתהליך איחוד גרמניה מביא את האנשים לבחור באופוזיציה, שבעבר הייתה קומוניסטית ועכשיו זו מפלגת 'אלטרנטיבה' שמערערת על השיטה של הרפובליקה המערב-גרמנית המסורתית. האזרחים במזרח גרמניה חשים שהם מקופחים הרבה יותר מאחיהם במערב, ואכן המדדים מראים שהמשכורות נמוכות יותר, מספר המועסקים בשירות הציבורי הוא קטן מאוד, ההשקעות קטנות יותר, והתחושות הן שהמערב הארוגנטי מאשים אותם בכל דבר, החל מעצלנות, דרך סגירות מחשבתית ועד שנאת זרים. כתוצאה מכך מתפתחת איבה לאליטה. העתיד לא נראה אופטימי. הניצחונות המקומיים הקטנים האלה רק מאפילים על הבעיה המרכזית, והיא שגרמניה איננה יודעת איך להתמודד עם סוג חדש של נאו-נאציזם, שאמנם לא מעוניין לחזור על טעויות העבר, אבל היסודות המסורתיים של הפשיזם קיימים בו באופן ניכר".
מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה נכנסה לפרלמנט הגרמני בפעם הראשונה בתולדותיה בשנת 2017, כשזכתה ב-13.5% מהקולות, אך בבחירות הפדרליות בשנת 2021 ירדה ל-10%. התנודות קיימות, וכעת הגיע ההפסד בנורדהאוזן, אז איך אפשר לומר שמגמת העלייה היא עקבית ושהיא לא תצנח שוב?
ויצטום: "ה-AFD לא הצליחה ככל הנראה בנורדהאוזן כי קם שם אדם אמיץ בשם וינס-כריסטיאן וגנר, מי שכיום ממונה על אתרי ההנצחה במחנות הריכוז בוכנוואלד ודורה-מיטלבאו, והוא התראיין לכל כלי התקשורת והתריע בעוצמה מפני מה שעתיד להתרחש, והאוכלוסייה המקומית פשוט 'תפסה רגליים קרות'. אלמלא האיש הזה, המועמד של ה-AFD היה מנצח בקלות. וגנר הצליח לעורר את דעת הקהל ולהסיט את הוויכוח מהשסע הפנימי במפלגה היריבה לסיפור של זיכרון השואה ומחנות ההשמדה, וברגע שמדברים עם הגרמנים על זכר השואה הם נבהלים, והם נבהלו".
"בעוד ימים ספורים יתקיימו בחירות בעיר קטנה אחרת, ביטרפלד-וולפן, וצריך לראות מה קורה שם עם מועמד ה-AFD שהגיע ל'תחרות הגמר'. הניצחונות הם לא רק במדינת תורינגיה, שהיא מדינה עם מסורת נאצית ארוכת שנים. הניצחונות הם גם בזאקסן-אנהלט, בסקסוניה ובברנדנבורג, שאלה הן המדינות הראשיות במזרח גרמניה, וששם יש אחוזי תמיכה גבוהים במפלגת הימין הקיצוני".
צימרמן סיכם: "יש תנודות, אבל מאז 2021 יש כאמור את המלחמה באוקראינה, הקואליציה החדשה, העלייה המתגברת של ההגירה, תחושת חוסר הביטחון בגלל האינפלציה - כל אלו יוצרים שילוב שהוא השדה שבו צומח אחר כך הרצון לבחור במפלגה אנטי-ממסדית מהימין, שבנויה על אמונות גזעניות שקיימות באירופה ובגרמניה. אין ערובה שהם לא ירדו בשלב יותר מאוחר, אבל הכיוון הכללי הוא כזה. זו סכנה. ברגע שה-AFD נכנסו לפרלמנט הסכנה קיימת, וצריך 'להרוג את הסכנה בעודה קטנה'. אך היא גדלה, והצפי שהיא תמשיך ותגדל. כל אדם שעיניו בראשו יודע שהסכנה שם, וזה שיש ישראלים שמשתפים פעולה עם המפלגה הזו, זה ביזיון בפני עצמו".