מומחה ליחסי ישראל ארצות הברית באוניברסיטת חיפה פרופ' אברהם בן צבי שוחח הבוקר (ראשון) עם גדי נס ברדיו צפון על תמיכתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל ועל הלחצים שעומדים מצידו כלפי הישראלים.

בישראל מעריכים: זה היקף ארסנל הטילים ושיעור הלוחמים של חיזבאללה

"אני חושב שצריך להבחין כאן בין שלושה כובעים אמריקאים שביידן חובש בעת ובעונה אחת", הבהיר בן צבי בפתח שיחתם. "קודם כל, אוהד ישראל שמונע בהתנהלותו באמת מחיבה לאתוס וההיסטוריה, אני חושב שבאמת שהסביבה התודעתית של השואה הנוראה נצרבה בתודעתו וזה אלמנט מאוד מרכזי שהוא לא יתן לנו ליפול, לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

"כובע שני - הוא גם הגמון של המערכת הבינלאומית, ארה"ב היא מעצמת על ולכן יש לו אינטרס עליון שהדליקה תאותר", אמר. הוא הסביר כי "כמובן צריך לבוא בחשבון גורף עם ארגון הרצח והרשע ששמו החמאס ולבער אותו לחלוטין מצד שני בלי שיהיו לזה השלכות אזוריות קשות מבחינת ארה"ב. כל המתווה של נורמליזציה עם סעודיה, לשלב את ישראל בתוך המתווה הזה של המדינות הסוריות, מארג סורי בחסות ארה"ב כדי לבלום את המערך שבראשו איראן".

על החשש מסכנה קיומית למדינת ישראל והכוננות לזירה הצפונית הוסיף: "לכן הוא הביא לפה שתי נושאות מטוסים אחת כבר כאן והשנייה עוד מעט כאן וכמובן עוד מערכות הגנה אווירית ועוד נשק ועוד חימוש בין היתר כדי להרתיע את החיזבאללה ואת אדוניו האיראנים, ועושה צעדי הרתעה בתקווה שהוא לא יצטרך להשתמש".

"והכובע השלישי", הוסיף: "הוא לא רק הגמון, הוא גם פוליטיקאי, יש בחירות עוד שנה, בנושא של המאמץ לשחרר חטופים, בני ערובה, קודם כל אמריקנים - לנגד עיניו עומד התקדים האיום של הנשיא הדמוקרטי קרטר שב-1979 אפשר ל-53 אמריקנים שנכלאו בשגרירות האמריקנית בטהרן להיות כלואים 444 ימים ומעצמת העל עמדה מנגד וכמעט לא עשתה דבר וזה עלה לו במידה רבה - בנשיאות שלו והניסיון שלו להיבחר מחדש נכשל. זאת אומרת יש לו גם את האינטרס הפוליטי".

עוד הוסיף: "אל תשכח שהיריב המשוער שלו זה דונלד טראמפ שלעג לשבויים, לעג לגיבור מלחמה, ג'ון מקיין. הוא אמר 'אני מעדיף לראות אותם לוחמים מאשר שבויים'. זה רווח פוליטי כפול. איך הנשיא ביידן יתמרן? להגן על ישראל ולתת לה סיוע וגיבוי מלא בינלאומי צבאי פוליטי".

על המעורבות הצפויה מארה"ב במקרה של הסלמה במערכה מול חיזבאללה בצפון, אמר: "במצבי קיצון אני חושב שזה אפשרי מאוד, למרות שאין הסכם פורמלי, הסכם ביטחון, אין הסכם הגנה, אבל יש מחויבות ברמה עמוקה ביותר. הנשיא ביידן גם זוכר שב-2013 ארה"ב התחייבה לנקוט בפעולה צבאית משמעותית נגד בשאר אסאד בעקבות ההתקפה הכימית הנוראה על אוכלוסיה אזרחית, הוא הבטיח ובסוף זה היה חלול וריק מתוכן, והיום אני חושב שהוא נכון שהמילים לא יישארו מילים במקרה הצורך".

הוא הסביר: "זה אינטרס גם אמריקאי ולא רק ישראלי. כלומר, אם ארה"ב מקרינה חולשה במקרה של פרובוקציה ופתיחת חזית מצד חיזבאללה ללא תגובה אמריקאית - פוטין יריח דם. היריב, ציר הרשע, או מי שלא עומד שם, מזהה חולשה לכן ביידן חייב, הוא לא מביא את כל היכולות האדירות האלה כדי רק לצחצח חרבות, או לצחצח טילים. במקרה קיצון הוא ישתמש בהם. מדובר על רשת ביטחון שיכול להיות שהיא תופעל, לא בטוח באיזה היקף".