"החברה האיראנית מחולקת עכשיו לשלושה חלקים. הראשון כולל את האוכלוסייה שתומכת במשטר מסיבות פוליטיות או סיבות של הון ושלטון, לצד מאמינים אדוקים מבחינה דתית ושמרנית שמחלקים כעת עוגות וסוכריות ברחובות. קבוצה נוספת מורכבת מהחילונים הליברלים שממילא שונאים את המשטר ואוהדים את ישראל, וביניהם גם כאלה שמתנגדים לחיגאב' והיו רוצים להפיל את השלטון. הם משתתפים בצער הישראלים ומתנגדים בתוקף לצעדים של המשטר ולמעשים של חמאס. בקבוצה השלישית ישנם כאלה שמגדירים עצמם כמסורתיים ושמרנים-לאומיים מצד אחד, אך מצד שני הם אינם מרוצים מהמשטר מסיבות שונות. כואב להם על העזתים והם בעיקר מגלים אדישות כלפי ישראל. מבחינת חלוקה, אין נתונים אקדמיים שמצביעים על חלוקה לפי אחוזים, אך על בסיס הכרת הצד השני בערך 30 אחוז הם דתיים לאומיים תומכי משטר, כ-40 עד 50 אחוזים הם מסורתיים והשאר חילוניים ליברליים".
בהתייחס לאופן שבו מסקרת התקשורת את הנעשה בישראל, הוא מסביר: "במדיה יש בדיוק את אותה חלוקה. אותן השקפות מגיעות גם לרשת, ואת כל מה ששומעים ברחוב קוראים גם בכתב. המשטר הפך את המדיה לפוליטית, וכל החומרים הם למעשה תעמולה אנטי ישראלית שמשבחת את הטרור של חמאס והופכת את העזתים לאומללים".
כשאני שואל אותו האם להערכתו יש אפשרות שאיראן עצמה תיכנס ללחימה, מסביר יוסיאן: "האיראנים לא נכנסים. אף פעם לא קרה שאיראני התפוצץ באוטובוס. הם מנהלים מאחורי הקלעים, מעבירים אמל"ח לחות'ים, לחיזבאללה ולכל המילציות. איראן מבינה שאם היא תיכנס ללחימה מול ישראל, גם ארה"ב תיקח חלק באירוע הזה ואף רוסיה".
התרעות פיקוד העורף