"יש בהחלט אלימות אנטישמית גואה. מרגישים את זה בעיר", מספרת עדי רוזן, ישראלית שחיה שנים רבות במלבורן. "זה התחיל בעצרות שהם מארגנים לתמיכה בפלסטין, עצרות כאילו בשביל 'שלום', אבל בהפגנות האלה הם בעצם צועקים "from the river to the sea" וכל מיני ליברלים מקומיים מצטרפים אליהם, כשאין להם מושג מה הם צועקים בכלל".
רוזן ממשיכה ומספרת: "בסוף השבוע הם הגיעו מול בית כנסת שלנו, (מאוחר יותר טענו שלא ידעו שיש שם בית כנסת). התחילו בקריאות די לשנאה והנפת דגל פלסטין. מהר מאוד זה התדרדר לצרחות שלהם וקללות ובזמן הזה שוטרים יצרו חומה בינם לבין תומכי ישראל ואני ביניהם. באיזשהו שלב, אחד מהם חדר דרך שורת השוטרים ותקף אנשים בצד שלנו. שוטרים עצרו אותו והאירוע נהיה אלים מאוד ומטריד מאוד. הם הגיעו בכוונה לאזור שלנו, לשכונה שהיא ברובה אוכלוסייה יהודית, כדי לעשות בלאגן ונזק. לפי מה שהם טוענים, הסיבה לאירוע היא הצתה של מקום שמוכר המבורגרים. המשטרה חוקרת את נסיבות האירוע. הם טענו כמובן שהמציתים הם יהודים, כי בעל המקום התבטא בעבר נגד ישראל והוא תומך פלסטין".
למרות העלייה הקיצונית במספר התקריות האנטישמיות, בשלב זה רוזן לא מתכוונת לעזוב, אבל מדגישה שמבחינתה כל האפשרויות פתוחות: "מה שקרה כאן לאחרונה לא גורם לרצון לעזוב את מלבורן, אבל בהחלט זאת הרגשה לא נעימה שלא הכרנו לפני כן. אני גרה במלבורן מעל 15 שנים ומעולם לא נתקלתי בכאלה מקרים. מאידך, אנשים פתאום פונים אליי ומציעים תמיכה, אנשים שבדרך כלל שומרים על שתיקה הרגישו צורך לבוא ולדבר, אז אני משתדלת לשמור על אופטימיות. אני חושבת שאין צורך לדאוג שמה שקרה באירופה יקרה פה. אם ארגיש שהמצב פה לא בטוח עבורי ועבור הילדים שלי, נעלה על הטיסה הראשונה לישראל, כי בית יש רק אחד".
התרעות פיקוד העורף