מלחמת חרבות ברזל: לאחר אחד השבועות המאתגרים ביותר בהיסטוריה של אוניברסיטת הרווארד, וכשהקמפוס התרוקן לקראת החגים, מספר סטודנטים יהודים בקהילת המוסד האקדמי קראו לבצע שינוי ובדחיפות על מנת לתקן את התפיסה שהמוסד הפנה עורף ליהודים.

האמריקנים נכנסים לתמונה: הפעולה הצבאית החדשה נגד החות'ים
"הפסקת אש בת קיימא": שרי החוץ של בריטניה וגרמניה במסר ברור לישראל

"כואב לי לומר, לצערי, ששנאת יהודים ואנטישמיות משגשגות בקמפוס הזה", אמר הרב הירשי זרחי מהרווארד חב"ד בטקס הדלקת חנוכייה. "עשרים ושש שנים נתתי את חיי לקהילה הזו - מעולם לא הרגשתי כל כך לבד".

כאשר הרווארד חב"ד אירחה הקרנה של סרט הזוועות הישראלי של ה-7 באוקטובר, הוא אמר שמשטרת הקמפוס המליצה לו להשיג אבטחה למשפחתו. אפילו החנוכייה הענקית, שהוצגה בצורה בולטת בהרווארד יארד, כוסתה בכל לילה, לדבריו, כדי להגן עליה מפני ונדליזם.

גלעד ארדן מציג יירוט מעל הר הבית באו"ם (צילום :דוברות גלעד ארדן)

המהומה על עדותה של קלודין גיי, נשיאת הרווארד - בשאלה האם סטודנטים ייענשו אם יקראו לרצח עם של יהודים - חשפה חרדה עמוקה, כעס וניכור של רבים מהסטודנטים והבוגרים היהודים של הרווארד.

בראיונות תיארו יהודים רבים מקהילת הרווארד את ההתרחקות ההולכת וגוברת שלהם מהקמפוס. המפגינים שיבשו הרצאות, וצעקו בשיעורים שהמלחמה בעזה היא רצח עם. הודעות אנטישמיות פורסמו ברשתות החברתיות. כמה תלמידים החליטו להסיר את הכיפות שלהם, או להמירם בכובעי בייסבול.

לסטודנטים שחשים מבודדים יותר ויותר, לא עזר שרבים מבני גילם היהודים הצטרפו להפגנות הפרו-פלסטיניות. סמסטר הסתיו נסגר במתח רב. ועד הרווארד ומועצת המנהלים של בית הספר, דנו במשך שעות לפני שהחליטו להתנגד לקריאות המאלצות את התפטרותה של ד"ר גיי.

עבור סטודנטים אחרים, הקמפוס הפך למקום זר. "אחרי ה-7 באוקטובר, חל שינוי מאוד מוחשי", אמר שבת קסטנבאום, יהודי אורתודוקסי וסטודנט לתואר שני בבית הספר האלוהות של הרווארד.

לדבריו, חבריו לספסל הלימודים - "שאני יושב לידם" - פרסמו הודעות ברשתות החברתיות שלהם "המשבחות במפורש את חמאס, שמכחישות אונס וחטיפת נשים ישראליות". הוא הוסיף, "אני בהחלט לא מרגיש בנוח ברחבי הקמפוס".

מאיה בודניק, בת 19, סטודנטית באוניברסיטת הרווארד אמרה שהיא נזהרת מלחלוק את דעותיה הציוניות הליברליות בקמפוס, מכיוון שרבים מהשמאל פשוט לא יהיו "פתוחים לנקודת המבט שלה".

רבים מהתלמידים הללו, לדבריה, סיווגו את היהודים כמדכאים, מבלי להכיר בסבלם בידי אחרים במשך אלפי שנים. "זה היה מאוד מאכזב", אמרה. "אני מודאגת שלבני גילי יש הבנה מאוד מוטה של ​​יהדות ואנטישמיות".