המערכה בצפון תתרחב? המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין יבקר באמצע החודש בביירות, בניסיון להגיע להבנה מדינית שתמנע הסלמה דרמטית בגבול הצפון. בתקשורת בלבנון דווח היום (שלישי) כי נציגי הממשלה בלבנון שייפגשו עם הוכשטיין מתכוונים להציג בפניו דרישה חדשה, בתגובה לדרישה הישראלית להרחיק את כוחות חיזבאללה מקו הגבול. על פי הפרסומים הלבנונים מתכוונים לדרוש ויתור ישראלי בגזרת ראש הנקרה. הכוונה בכך היא לנקודה שמכונה בלבנון B-1: נקודת הגבול המערבית ביותר ב"קו הכחול", הצופה לאתר התיירותי הישראלי בראש הנקרה.
"קודם חמאס וחיזבאללה - ואז בג"ץ": הציוץ של חבר הקואליציה שמעורר סערה
חופר מנהרות חמאס שנעצר חושף: חפרתי בעיניים קשורות 1.5 ק"מ ל"רנתיסי"
נקודה B-1 היא אחת מ-13 נקודות מחלוקת שחיזבאללה טוען שקיימות בין לבנון וישראל לאורך גבול הצפון, והוא משתמש בהן לאורך שנים כתירוץ להמשך קיום הסכסוך בין המדינות ומציין אותן כסיבה מדוע הוא ממשיך להחזיק כוח חמוש בנפרד לצבא הלאומי של לבנון. על פי הטענה של ביירות, בשנת 2000 כאשר ישראל נסוגה מרצועת הביטחון היא דה-פקטו סיפחה לשטחה כמה מטרים השולטים על מעבר הגבול הבינלאומי במקום, הקרוי בישראל ראש הנקרה ובלבנון ראס נאקורה.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
קו הגבול הנוכחי נחשב למוכר בינלאומית לאחר שנקבע על ידי מודדי האו"ם עם השלמת הנסיגה הישראלית עליה החליטה ממשלתו של אהוד ברק, אולם בשנים האחרונות העלו בלבנון את הטענה כי הגבול סומן באופן שגוי וכי הוא נמצא צפונית להיכן שאמור היה להיות לפי התקדימים ההיסטוריים מתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והצרפתי בלבנון.
לטענת הלבנונים, הגבול חרג צפונה מכיוון שסומן בהתאם למיקום מוצבי צה"ל, ואלו לדבריהם חרגו לתוך שטח לבנון. בתקשורת הערבית דרישה זו מכונה "עמידה ביישום החלטה 1701", שסיימה את מלחמת לבנון השנייה ב-2006 וקבעה כי ישראל תיסוג לשטחה בתמורה לנסיגה של חיזבאללה צפונה לקו הליטאני. כיום חיזבאללה מפר את ההחלטה הזו וכוחותיו הגיעו דרומה עד קו הגבול, וכעת מתנה את נסיגה ישראלית בנקודה B-1 בהסגת כוחותיו צפונה מהגבול.
נקודת הגבול המדוברת בראש הנקרה היא רק אחת מבין כמה נקודות מחלוקת עליהן הכריז חיזבאללה בגבול: טענות לבנוניות נוספות מתייחסות לשלוש נקודות סמוך לשלומי וחניתה; סמוך לשתולה ושומרה; מול הר אדיר; מול אביבים; מול יפתח; מול קרית שמונה ושלוש נקודות נוספות מול מטולה. ישנן גם מחלוקות אחרות על אזור הר דב, אותו הלבנונים מכנים "חוות שבעא", והכפר רג'ר, אך שם טוענת ישראל כי השטח נכבש למעשה מסוריה במלחמת ששת הימים ב-1967, ולא מידי לבנון. הוויכוח על נקודות המחלוקת ביבשה מגיע בין השאר לאחר שהסכם הגז עליו חתמה ישראל בתקופת ראש הממשלה יאיר לפיד עם לבנון הסדיר את הגבול הימי, אולם בניגוד ליוזמות מסוימות שעלו לא נגע ולא התקדם לדיון על הסדרת הגבול היבשתי.
לאחרונה רמז יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביע ברי על הכוונה להעלות את הדרישה בראש הנקרה במו"מ המדיני מול הוכשטיין. "אנחנו לא מוכנים לוותר על סנטימטר אחד מהשטח שלנו", אמר בראיון לעיתון א-שרק אל-אוואסט, "אנחנו מוכנים ליישם מחר את החלטה 1701, אם ישראל תיישם את החייבויותיה. עמידה זו תתחיל מנסיגה מנקודה B-1 בראס נקורה אותה ישראל כובשת מאז שנת 2000".
הישאם ג'אבר, גנרל לשעבר בצבא הלבנוני ומי שנחשב לאחד ממתנגדי הסכם הגז שנחתם עם ישראל, אמר השבוע בתקשורת הלבנונית באותו הקשר: "אנחנו עומדים על קצה תהום. אם תפרוץ מלחמה כוללת, היא לא תהיה רק בלבנון אלא גם במפרץ הפרסי ובים האדום. אבל אם לא יישארו נקודות מחלוקת פתוחות בגבול בין לבנון לישראל, לא תהיה לחיזבאללה סיבה להחזיק כוחות חמושים בדרום המדינה וזו תהיה סיבה נוספת ליישם את החלטה 1701".