לדבריהם, הרקע למשבר הוא בין היתר בעקבות המתקפות של החות'ים בתימן המכוונות לספינות בים האדום ובמיצר באב אל-מנדב המיועדת לעבור דרך תעלת סואץ "במפגן תמיכה בפלסטינים". מצרים איבדה השנה כ-40% מהכנסותיה מהמעבר בתעלת סואץ בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעוד שתנועת מעבר הספינות ירדה בכ-30%, כך על פי רשות תעלת סואץ. אם המשבר יימשך, מצרים עומדת להפסיד מיליארדי דולרים.
"גורמים רשמיים בקהיר הציעו לחות'ים שפעולותיהם יהיו לסירוגין ולא נגד ספינות שלא מיועדות לישראל", ציין אחד המקורות. הוא חשף כי "החות'ים דחו את ההצעה הזו, למרות שהביעו את הערכתם על סירובם של המצרים להיכנס לקואליציה נגד לחות'ים". המקור ציין כי " הדרישות מצריות היו שהחות'ים יחזרו על הבטחות שהתקיפות יכוונו רק לספינות הקשורות לישראל ודרשה ממדינה שלישית ערבויות לכך, ככל הנראה איראן".
המקור הוסיף כי "הדרישות המצריות מהחות'ים באו להקל על ההשפעות השליליות על תעלת סואץ, אך בתגובה בירושלים קיבלו אותם בחוסר שביעות רצון רבה, בהתחשב בהוראה להגביר את המצור על נמלי ישראל, בתקופה שבה ישראל חידשה את שאיבת הגז הטבעי ממצרים על סמך ההסכם שנחתם ביניהם בין אם לשימוש בשוק המקומי ובין אם לייצוא לאירופה".
"מצרים רואה בביטחון השיט בים האדום – בואך לתעלת סואץ – אינטרס עולמי ולא פרטי שלה, ולכן היא צפויה לפעול לקידומו בזירה הדיפלומטית הבינלאומית. לצד זאת, מצרים עשויה לפעול גם ישירות מול החות'ים ואיראן בניסיון להרגיע את המשבר. גישושי הנורמליזציה שנרשמו בחודשים האחרונים בין קהיר לטהראן, ששיאם בפגישת נשיאי מצרים ואיראן בריאד בנובמבר האחרון, עשויים לסייע בריסון המתקפות החות'יות על האוניות המפליגות לתעלה. מעבר לכך, האיום על נתיבי השיט מגביר את המוטיבציה של מצרים לפעול לסיום מהיר ככל הניתן של המערכה בעזה ולמניעת התרחבותה לזירות נוספות באופן שיקרין גם עליה", הוסיף.
התרעות פיקוד העורף