יו"ר הסנאט, הסנטור היהודי צ'אק שומר (דמוקרטי, ניו-יורק), הניח מוקדם יותר בשבוע שעבר על שולחן הסנאט הצעת חוק מקיפה המקדמת סיוע משמעותי לאוקראינה, טיפול בנושא הגבול, ישראל וחבילת סיוע הומניטארי לפלשתינים. ההסכם, בסכום כולל של 118.28 מיליארד דולר, צפוי להגיע להצבעה היום (רביעי).
ההסכם כולל:
סיוע משמעותי לאוקראינה:
- 60 מיליארד דולר
- 48.43 מיליארד דולר להמשך תמיכה צבאית מארה"ב, הכוללת אימונים צבאיים ואספקת מודיעין
סיוע לישראל:
- 14.1 מיליארד דולר
טיפול בנושא הגבול:
- 20.2 מיליארד דולר לשיפור האבטחה בגבול ארה"ב
סיוע הומניטרי:
-כיסים קטנים יותר של מימון לסיוע הומניטרי באזורים מוכי מלחמה
פעולות הגנה:
-פעולות הגנה בים האדום ובטייוואן
החקיקה לישראל חשובה במיוחד מכמה סיבות ובראשו חידוש מאגרי המיירטים של כיפת ברזל מתרוקנים וחבילת סיוע של 4 מיליארד דולר תסייע במימון רכש מיירטים, וההקצה של 1.2 מיליארד דולר להאצת הפיתוח של "מגן אור", מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני: רקטות, טילים, פצצות מרגמה בטווחים קצרים, כלי טיס, לרבות: גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים, רחפנים ועוד. מעבר לכך הוקצו 2.44 מיליארד דולר לתמיכה בפעילות של ארה"ב באזור פיקוד מרכז (CENTRAL COMMAND) של ארה"ב, למאבק נגד: החוּת'ים, האיראנים ותוספת הוצאות לחימה לנשק באזור ים סוף, שמשרתות את ישראל בצורה עקיפה.
ההצעה הזו נתקלה בהתנגדות משמעותית בבית הנבחרים בראשותו של היו"ר ג'ונסון. ג'ונסון אמר על הצעת החוק: "אם הצעת החוק הדו-מפלגתית הזו של הסנאט תישאר בעמדתה בהקשר לנושא של בעיות הגבול ותגיע לבית – היא תמות עוד בהגעה."
כזכור, כדי שמעשה חקיקה יהפוך לחוק, נדרש: האישור הן של בית הנבחרים והן של הסנאט. לבסוף, חתימת הנשיא. כדי לאפשר לישראל, אשר זוכה לקונצנזוס משני הצדדים, לקבל את הסיוע הביטחוני לו היא זקוקה, ניסה בית הנבחרים להעביר הצעת חוק של סיוע ביטחוני לישראל בלבד. החקיקה, שעליה הצביעו הלילה, נקראה "חוק ההקצאות ההשלמות לביטחון ישראל", והוצגה על ידי הנציג הרפובליקני מקליפורניה, קן קלברט. מכיוון שהנשיא ביידן הודיע כי יטיל וטו על חבילת הסיוע לישראל של הרפובליקנים, שלא כוללת תמיכה באוקראינה, טייוואן ובגבול הדרומי, הצעת החוק הייתה אמורה לעבור ברוב של 2/3 או במקרה של בית הנבחרים ברוב של 290 חברי קונגרס.
אך תוצאות ההצבעה נדחו בהצבעה של 250-180, כאשר מתוך החלוקה המסורתית: 46 דמוקרטים הצביעו כן. 14 רפובליקנים הצביעו לא.
הנציגה רוזה דלאורו, חברת הקונגרס הדמוקרטית הבכירה בוועדת ההקצאות של בית הנבחרים, התייחסה לנושא ואמרה לאחר ההצבעה: זה לא משיג דבר ומעכב את הסיוע לבעלי בריתנו ולספק סעד הומניטרי." דלאורו דחקה בהתנגדות להצעת החוק לישראל בלבד ואמרה:"בעלי בריתנו מתמודדים עם איומים קיומיים והחברים והאויבים שלנו ברחבי העולם צופים, מחכים לראות איך אמריקה תגיב."
הסיבה שבגללה ביידן השתמש בנשק הווטו נובעת מכך שהוא מקווה שבאמצעות המלחמה ניתן יהיה להעביר חבילה הכוללת שלושה מרכיבים:
בניית החומה: לריצוי הצד הרפובליקני.
סיוע לאוקראינה: לריצוי המפלגה הדמוקרטית.
הסיוע לישראל: שאמור להדביק דווקא עכשיו את הרצון להוצאה מהירה של ההצבעה.
המערכת הפוליטית האמריקאית נמצאת במשבר עמוק. האמון בין שתי המפלגות המרכזיות, הדמוקרטים והרפובליקנים, התפורר כמעט לחלוטין. כתוצאה מכך, קידום חקיקה דו-מפלגתית הפך כמעט בלתי אפשרי. העדפה פוליטית גוברת היא לצפות בכישלון מוחלט של המערכת ("חורבן הבית") מאשר לשתף פעולה ולנסות למצוא פתרונות משותפים.
מגמה זו מואצת על ידי הקצנה הולכת וגדלה ברשתות החברתיות, שם פוליטיקאים רבים מוצאים במה נוחה להפיץ מסרים פופוליסטיים ומפלגים. הקונגרס מפולג כיום באופן קיצוני. הצעות חוק דומות זוכות לתמיכה גורפת באחד מהבתים (הסנאט או בית הנבחרים), אך נתקלות בהתנגדות נחרצת בבית השני. כתוצאה מכך, חקיקה חשובה, כמו חבילת הסיוע לישראל, נתקעת שוב ושוב. המצב הנוכחי מדאיג מאוד. קשה לראות כיצד ניתן יהיה להעביר חקיקה משמעותית כלשהי, ודאי לא חקיקה מורכבת וחשובה כמו חבילת הסיוע לישראל. נראה שהמערכת הפוליטית האמריקאית זקוקה ל"השגחה עליונה" שתאפשר לה להתגבר על המשבר ולשוב לפעול באופן יעיל.
ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית וליחסים בינלאומיים, וחוקר בכיר בחממת חיפה לחקר דתות של אוניברסיטת חיפה ובעל ההסכת "אמריקה בייבי".