בפתח המאמר, נכתב: "החלטתו של הנשיא להגביר את הסיוע ההומניטרי ישירות לרצועת עזה עשויה להיראות בהתחלה כמו מאמץ לסייע לאזרחים הסובלים במהלך המלחמה, אך זה נעשה באמצעות אג'נדה רחבה יותר, להקמת מערכת יחסים דו-צדדית, עצמאית, עם הפלסטינים, בנפרד מהברית האמריקנית עם ישראל".
"בעבר, מתן סיוע אמריקני לעזה או ליהודה ושומרון תואמו עם הרשויות בישראל, וכך גם סיוע דומה ממדינות כמו מצרים, קטאר ואיחוד האמירויות. אך כעת, ביידן לוקח את הסוגיה לידיים ומשנה באופן קיצוני את הדינמיקה של מערכת היחסים בין ארצות הברית לישראל, על ידי הכרה אמריקנית במדינה פלסטינית. פעולה כזו, לא רק תצדיק את מתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, אלא יהיו לכך השלכות הרות אסון שרק הקונגרס יוכל לעצור. אפשר להתווכח על החוכמה לתגמל את חמאס בסיוע הומניטרי, אך הנושא רחב הרבה יותר", נכתב בהמשך.
"מימיו הראשונים של ממשל ביידן, החלה זרימה חדשה של כספים אמריקנים לפלסטינים ולארגונים השונים התומכים בהם, שהוקפאו תחת הנשיא טראמפ. בנוסף, הנשיא ביידן ביקש 9 מיליארד דולר נוספים למטרות הומניטריות כלליות, חלקם, אם לא כולם, יוענקו לפלסטינים כמענקים חסרי תקדים, כל הנראה לבנייה מחודשת של רצועת עזה. בעוד ששגרירת ארה"ב באו"ם הטילה וטו על החלטת מועצת הביטחון שגינתה את ישראל וקראה להפסקת אש, הממשל הבהיר כי מדובר בסוגיה של ניסוח ולא של מהות. בצעד יוצא דופן, ארה"ב הפיצה טיוטת החלטה משלה בנושא שכללה "תמיכה בהפסקת אש זמנית בהקדם האפשרי, בהתבסס על הדרישה לשחרר את כל בני הערובה והסרת כל המחסומים ברצועה".
"יש לאסור במפורש כל בקשה לסיוע נוסף לפלסטינים, והקונגרס צריך להבהיר שבלי שהממשל יגיש כל הכרה במדינה פלסטינית לסנאט לצורך אישור רשמי, זו תהיה לא יותר מפעולה פשוטה שיורשו של ביידן יוכל וצריך לחזור בה".
התרעות פיקוד העורף