הסיור המדובר הוא סמל למה שגורמי מודיעין מתארים כשותפות אסטרטגית מעמיקה בין מוסקבה לטהרן בשנתיים שחלפו מאז הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה - ברית שעלולה להופיע כגורם משמעותי בעתיד הלא רחוק.
איראן פתחה פרק חדש ומסוכן ביחסיה עם רוסיה כשהסכימה בשנת 2022 לספק אלפי מל"טים וטילים בשדה הקרב כדי לסייע למוסקבה במלחמתה נגד אוקראינה. הקשרים המורחבים סייעו כעת להסכמי מל"ט בין מוסקבה לטהרן, כולל התחייבות של רוסיה לספק לבת בריתה מטוסי קרב מתקדמים וטכנולוגיית הגנה אווירית, נכסים שיכולים לסייע לטהרן להקשיח את הגנתה מפני כל תקיפה אווירית עתידית של ישראל או ארצות הברית.
לא ידוע כמה מהמערכות סופקו ונפרסו, אבל הטכנולוגיה הרוסית עלולה להפוך את איראן ליריב אדיר בהרבה, עם יכולת משופרת להפיל מטוסים וטילים, אמרו גורמים רשמיים ומומחים. עסקאות הנשק, שחלק מהפריטים שלהן לא דווחו בעבר, הן חלק משיתוף פעולה רחב יותר הכולל ייצור משותף של מל"טים צבאיים בתוך רוסיה, שיתוף של טכנולוגיה נגד שיבוש והערכות בזמן אמת של שדה הקרב של כלי נשק שנפרסו נגד נאט"ו.
גורמי מודיעין תיארו את רוסיה כ"מקדמת" הסכמים שנוסחו בחשאי על מנת לספק לאיראן מטוסי Su-35, אחד ממפציצי הקרב המתקדמים ביותר של רוסיה ושדרוג פוטנציאלי דרמטי עבור חיל אוויר איראני המורכב בעיקר ממטוסים אמריקאים וסובייטיים שנבנו מחדש. רוסיה גם התחייבה לספק עזרה טכנית עם לווייני ריגול איראניים, כמו גם סיוע בבניית רקטות והכנסת לוויינים נוספים לחלל.
אין ראיות פומביות לכך שמטוסי Su-35 נמסרו. העיכוב עשוי להיות עיכוב מצד איראן בתשלום עבור המטוסים, לפי גורם מודיעין אמריקאי עם ידע מפורט על העסקה. בצד ההגנתי, איראן חיפשה זה מכבר את סוללות הטילים הנ"מ המובילות של רוסיה כדי להגן על המתקנים הגרעיניים והצבאיים שלה מפני תקיפה אפשרית של ארה"ב או ישראל.
ב-2007 כרתה טהרן עסקה לרכישת מערכת הנ"מ הרוסית S-300, אך מוסקבה עיכבה את אספקת הנשק על רקע הלחץ של ארצות הברית ומעצמות אירופה. האיסור שהוטל הסתיים ב-2016, ומטוסי S-300 איראניים הפכו למבצעיים ב-2019. איראן ביקשה מאז לרכוש את מערכת ה-S-400.
גרסאות מסוימות של ה-S-400 מצוידות במכ"מים שיכולים להביס טכנולוגיית התגנבות המשמשת מטוסי קרב מודרניים. רוסיה פרסה את ה-S-400 כדי להגן על הבסיסים הצבאיים שלה בסוריה, והסוללות מהוות איום קטלני על מטוסים צבאיים אמריקאים וישראלים הפועלים מדי פעם במרחב האווירי של סוריה.
בנוסף לאלפי מל"טים שנרכשו מאיראן, רוסיה הסכימה בסוף השנה שעברה לרכוש סחורות צבאיות נוספות בשווי של כ-2 מיליארד דולר, כולל מערכות הגנה נגד מל"טים שהפכו בראש סדר העדיפויות של גנרלים רוסים באוקראינה, על פי שני גורמי מודיעין עם ידע מפורט על העסקה.
איראן הסכימה בנפרד למכור לרוסיה טילי קרקע-קרקע לשימוש באוקראינה, ולפי הערכת מודיעין חדשה, צפויה להתחיל בהעברת הנשק בקרוב. סוכנויות ריגול לא ראו עד כה ראיות לכך שהטילים נמסרו, אמרו הגורמים הרשמיים.
לאחרונה, מוסקבה וטהרן החלו לעבוד בשיתוף פעולה על סוגים חדשים של כלי טיס בלתי מאוישים, או מל"טים, לפי גורמי מודיעין ומסמכים שהודלפו. שלל האימיילים והרשומות הרוסיים והאיראניים שפרסמו קבוצת הפריצה Prana Network נגנבו לכאורה משרת איראני המקושר למשמרות המהפכה מוקדם יותר השנה.
גרסאות של המל"ט המונע על ידי סילון, שכונו MS-237, Shahed-238 ו-Shahed-236, תוארו כבעלי מהירות מרבית של כ-400 קמ"ש - בערך פי שלושה מהאיטרציות הקודמות של מל"טים איראניים. טהרן חשפה את קיומו של המל"ט החדש בתערוכה אווירית בנובמבר. בהפגנה, מזל"ט הסילון - עם שם הקוד "סירת מנוע" בתקשורת הפנימית של הרוסים - "המריא בהצלחה, ביצע את המשימות... ונחת בהצלחה בצניחה", נכתב בדו"ח רוסי שדלף. "בהתחשב במהירות הגבוהה שלה, הסירה היא בעצם טיל שיוט".
התרעות פיקוד העורף