מאלמו בימים אלה היא מקום של ניגודים עזים. בתחנת הרכבת המרכזית של העיר השבדית המנומנמת דיילים בחולצות עם לוגו האירוויזיון מוודאים שאף מבקר לא יפספס שההצגה הכי גדולה באירופה תיערך כאן במוצ"ש, אבל רעש המסוקים החריג והשוטרים שנמצאים בכוננות מוגברת בכל פינה מעידים שהשנה בכל זאת החגיגה איננה שלמה.
לאחר הזכייה בשנה שעברה, בשבדיה קיוו לנצל את העובדה שמיליוני עיניים יופנו לעברם כדי להציג לעולם את הצד היפה של מאלמו, ״בירת הרב-תרבותיות״ במדינה. בשנים האחרונות הרב-תרבותיות הזו - כמחצית מתושביה של מאלמו מגיעים ״מרקע זר״, כלומר מחוץ לשבדיה, ורבים מהם מוסלמים - התבלטה בתקשורת בעיקר כמקור למתיחות. האירוויזיון, שנחשב למקפצה תיירותית ותודעתית אדירה לעיר המארחת, נראה אז כהזדמנות פז לשנות את התדמית הזו. כעת, למרות המוני השלטים עם סלוגן התחרות שמכריזים בחגיגיות כי ״כולנו מאוחדים באמצעות המוזיקה״ עדיין מעטרים בצבעוניות את מרכז העיר, במאלמו בעיקר מקווים שהכל יעבור בשלום.
הנוכחות המוסלמית והפרו-פלשתינית ברחובות ברורה מאוד, ונוכחות יהודית או ישראלית פומבית כמעט לא ניתן למצוא. בימים אלה, חוסר הביטחון של הקהילה היהודית כאן מקבל ביטוי ויזואלי מוחשי.
ולמרות הכל, עזה עדיין נראית רחוקה מאוד מסקנדינביה. מבקרים רבים ששוחחנו עמם השבוע התעניינו בתחרות, בשירים המובילים ובמסיבות שילוו את הגמר הגדול, והתרחקו מפוליטיקה כמו מאש. וחרף האזהרות, גם ישראלים חובבי אירוויזיון הגיעו למאלמו. "ננהג בזהירות, אלה לא זמנים רגילים", הצהירו בפנינו, "אבל לא ניתן להם לעצור אותנו". זו גם הרוח שמלווה את המשלחת הישראלית: דווקא השנה, נשיר בגאווה. למרות הכל.