לו חודשים מאוד אינטנסיביים עבור יאנה נפתלייבה, נשיאת ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים (WUJS), בצל הסערות, ההפגנות וההתנכלות לסטודנטים יהודים וישראלים באוניברסיטאות בחו"ל בעקבות מלחמת “חרבות ברזל" והאנטישמיות הגואה בעולם. “מאז ה־7 באוקטובר התמסרנו לעזרה לישראל בכל דרך שאנחנו יכולים", היא מספרת בראיון מיוחד ל"מעריב". “שניים מחברי ההנהלה שלנו גויסו למילואים, יזמנו תרומות למען אזרחים וחיילים ישראלים, יחד עם איגוד הסטודנטים היהודים בצרפת (UEJF) הבאנו שני מטוסים מלאים ב־20 טון של ציוד רפואי מצרפת לישראל, וחברי ההנהלה שלנו מכל היבשות פעלו הסברתית למען השבת החטופים והסבירו לעולם שהאינטרס העיקרי של ישראל הוא השבתם הביתה והבטחת הביטחון לתושבי המדינה. במקביל, מאז ה־7 באוקטובר, סטודנטים יהודים בקמפוסים ברחבי העולם לא מרגישים בטוחים יותר, הם מרגישים מותקפים, והמטרה העיקרית שלנו היא להבטיח את ביטחונם ולדאוג להגנתם".
גלנט נגד נתניהו: "קורא לראש הממשלה להכריז שישראל לא תשלוט אזרחית בעזה"
שר החוץ של איראן: "השגנו תוצאות משמעותיות בבניית אמון עם מצרים וסעודיה"
איך ההתאחדות נלחמת באנטישמיות הגוברת כלפי הסטודנטים היהודים ובמה שונה האנטישמיות בחודשים האחרונים מאנטישמיות בשנים עברו?
“המכנה המשותף לאנטישמיות שאפשר לראות בקמפוסים בחודשים האחרונים הוא ‘אנטי־ציונות’, ומרבית הסטודנטים בקמפוסים טוענים שהם לא שונאים יהודים, אלא הם רק שונאים ציונים. הם פשוט לא יודעים שאנטי־ציונות היא רק צורה אחת של אנטישמיות. אנחנו משתפים פעולה עם התאחדות עורכי הדין היהודים וארגון IJL and B'nai B'rith International כדי לספק לסטודנטים היהודים עזרה חוקית ומשפטית אם הם חווים אנטישמיות בקמפוסים או עדים לה. אנחנו מקבלים תלונות רבות מסטודנטים בקמפוסים ברחבי העולם, אך למרבה הצער אנחנו לא יכולים לעזור לכל מקרה מבחינה חוקית, אבל אנחנו כן יכולים לעזור בהרבה מהמקרים וזה מה שאנחנו מנסים לעשות, ומחכים לתוצאות".
ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים היא ארגון הגג הבינלאומי של סטודנטים יהודים עצמאיים המאגד למעלה מ־800 אלף סטודנטים יהודים עצמאיים ב־43 מדינות. ההתאחדות נוסדה בשנת 1924, לפני 100 שנה, על ידי הרש לאוטרפכט, עם אלברט איינשטיין, שכיהן כנשיאה הראשון. עם סגני הנשיא נמנו בעבר חיים ויצמן, חיים נחמן ביאליק וזיגמונד פרויד. נשיא נוסף היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן־גוריון. חזון ההתאחדות הוא שכל הסטודנטים היהודים בעולם צריכים להיות מחוברים, מיוצגים ומועצמים על מנת ליצור איגודים לאומיים ואזוריים חזקים ודינמיים. מטרתה היא לטפח את אחדותם של סטודנטים יהודים ברחבי העולם ולחתור להבטיח את השתתפותם בהגשמת שאיפותיו של העם היהודי, ברציפותו ובפיתוח מורשתו הדתית, הרוחנית, התרבותית והחברתית.
“אות קין"
מובן שמפרוץ המלחמה ולנוכח ההתרחשויות בקמפוסים ברחבי העולם בחודשים האחרונים, חשיבות הארגון מורגשת. “המציאות עבור הסטודנטים היהודים בחו"ל השתנתה מאוד מאז ה־7 באוקטובר, ואם בעבר הקמפוסים היו מקום שבו סטודנט, מכל מוצא שהוא, היה יכול ללמוד ולהתפתח – עכשיו הם מקום מאוד מסוכן", מדגישה נפתלייבה. “בתחילת החודש, בברלין, סטודנט גרמני ‘בילה’ בבית חולים לאחר שהוכה על ידי סטודנט מהכיתה שלו בגלל שהביע תמיכה בישראל. הסכנה שבה נמצאים הסטודנטים היהודים בגולה היא פיזית. האנטישמיות הזו באה לידי ביטוי בקמפוסים בכל היבשות, וזה לא משנה אם אתה באמריקה, באסיה, באפריקה, באירופה או באוסטרליה. מבחינת המפגינים והמוחים לסטודנטים יהודים אין זכות קיום בקמפוס, אין להם מרחב להסתובב בו בקמפוס מרוב שמסוכן, ואנחנו צריכים להילחם ולהראות שיש לנו זכות שווה בדיוק כמו לכל סטודנט אחר. לא בטוח להיות היום סטודנט יהודי בקמפוס באף מקום בעולם. היום הסטודנטים היהודים צריכים לבחור בין הזהות שלהם ובין הביטחון שלהם".
איך את תופסת את מה שקורה עכשיו באוניברסיטאות קולומביה ו־UCLA?
“יומיים אחרי שהחלו ההתפרעויות שם שלחנו מטעם ההתאחדות מכתב פתוח להנהלת אוניברסיטת קולומביה. חתמו על המכתב 31 מדינות שונות, ובמכתב הפצרנו בהנהלת האוניברסיטה לפעול באופן מיידי ולעצור את ההתפרעויות האלה. כתבנו להם שאם הם לא יראו למפגינים הפרו־פלסטינים שיש מחיר לאלימות, להפגנות, לאנטישמיות ולהתפרעויות – זה יהיה אות קין לא רק עבור הקמפוסים של אוניברסיטת קולומביה אלא ישפיע גם על סטודנטים בקמפוסים נוספים ברחבי העולם לנהוג כלפי סטודנטים יהודים באותה דרך אנטישמית – וזה בדיוק מה שקורה. כשההנהלה לא מתפקדת – האנטישמיות מרימה ראש. אגב, לא קיבלנו מההנהלה שום תשובה או תגובה למכתב. הם לא נקטו שום פעולה ברורה נגד המתפרעים. זה שולח מסר לשאר הסטודנטים האנטישמים שאפשר להתנהג כך כלפי סטודנטים יהודים גם באמריקה וגם בעולם. זה נותן לגיטימציה. חשוב להדגיש שאין בתקנון של אוניברסיטת קולומביה או בשאר האוניברסיטאות בארצות הברית סעיף שאוסר באופן ישיר לנהוג באנטישמיות. זה צריך להיכנס לתקנון כדי שכל מי שחושב לנהוג באנטישמיות מכל סוג כלפי סטודנט יהודי – ידע שהוא עובר על החוק והוא צפוי להיענש".
איפה ממשלת ישראל נכנסת למשוואה? כיצד המדינה יכולה לעזור?
“אני חושבת שישראל צריכה להבין שמדובר פה בבעיה בינלאומית והיא צריכה לפעול מול האוניברסיטאות ברחבי העולם כדי לדאוג שנושא האנטישמיות כלפי סטודנטים יהודים ייאכף בצורה רצויה. הממשלה צריכה להפעיל מספיק לחץ כדי לוודא שסטודנטים יהודים בקמפוסים יהיו בטוחים, וזה בעצם התפקיד שלנו. הממשלה יכולה להעביר את המסרים דרכנו".
נדמה שלאחרונה מיטשטש הקו בין יהודי לישראלי כשמדובר באנטישמיות. זה כבר מעבר לשנאת ישראל, זו שנאה כלפי כל היהודים. זה קורה בעיקר מאז ה־7 באוקטובר?
“אני חושבת שהאנטישמיות מעולם לא הפרידה בין יהודים לישראלים, אבל זה בולט יותר אחרי ה־7 באוקטובר".
בטווח הארוך, מה לדעתך צריך לעשות כדי לצמצם את מקרי האנטישמיות בקמפוסים בחו"ל?
“כמו שאמרתי, הנהלות האוניברסיטאות השונות בחו"ל צריכות לפעול נגד האנטישמיות ולעגן את זה בתקנון שלהן. אם הן לא ידאגו לביטחונם ולרווחתם של הסטודנטים היהודים, אז המסר שהן ישדרו לנו הוא להוציא את הסטודנטים היהודים משטח האוניברסיטה, וכבר ראינו למה מסרים כאלה גרמו לעם היהודי בהיסטוריה, למשל בשואה, ואנחנו צריכים לוודא שמסרים כאלה לא יישמעו שוב בין כותלי האוניברסיטאות, ובכלל".
"קולניים, חזקים וגאים"
נפתלייבה (26), המכהנת כנשיאת הארגון זה שנה וחודשיים, נולדה וגדלה במוסקבה, ובשנתיים וחצי האחרונות מתגוררת בתל אביב.
לסיום, יש מסר שתרצי להעביר?
“אני רוצה למסור לכל סטודנט יהודי בעולם: לא משנה כמה קשה לך עכשיו – בבקשה דע שאתה לא לבד. הסטודנטים היהודים בכל העולם נשארים מאוחדים, והדרך היחידה שלנו לשרוד את הזמנים הקשים האלה היא להישאר קולניים, חזקים וגאים בזהות היהודית שלנו. אנחנו ראויים להיות סטודנטים בקמפוסים האלה בדיוק כמו כל סטודנט אחר - וזה הזמן לעמוד על שלנו ולהילחם על הזכות שלנו להסתובב באופן חופשי ושווה בקמפוסים, בדיוק כמו שאר הסטודנטים".