נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי חתם אמש (שישי ) על הצעת חוק המאפשרת לאסירים אוקראינים מסוימים לשרת בצבא המדינה בתמורה לאפשרות שחרור על תנאי בתום שירותם, מהלך שמדגיש את ניסיונותיה הנואשים של קייב לחדש את כוחותיה לאחר יותר משנתיים של מלחמה.

מזימה להתנקשות בזלנסקי: אוקראינה טוענת שסיכלה ניסיון חיסול בנשיא

הפרלמנט העביר את הצעת החוק בשבוע שעבר ואנליסטים פוליטיים לא היו בטוחים אם זלנסקי יאשר אותה, כאשר מאז תחילת המלחמה אוקראינה לעגה לאויבים הרוסים שלה, שכבר מזמן משתמשים בפרקטיקה של גיוס אסירים ואף מחמירים את תנאי המאסר שלהם בכדי לעודדם להתגייס.

בימים אלו, אוקראינה מפסידה שטחים לכוחות רוסים שמתקדמים יותר ויותר מערבה והצבא שלה צריך בדחיפות להגדיל את מספר החיילים בקו החזית, אם ברצונו למנוע מרוסיה לפרוץ דרך ההגנות שלה. גורמים רשמיים אוקראינים אמרו שהצעד יכול לאפשר גיוס של עד 20,000 אסירים.

החוק מגיע בנוסף לכמה מאמצים של ממשלת אוקראינה לאחרונה לתמוך בכוחותיה התשושים והמדולדלים, כולל הורדת גיל הזכאות לגיוס ל-25 מ-27, הגברת סיורי הגבול כדי לתפוס משתמטים מהגיוס והשעיית השירותים הקונסולריים לגברים בגיל הצבא אשר גרים בחו"ל. זלנסקי גם חוקק אמש חוק שמגדיל את הקנסות על התחמקות מהגיוס.

כוחות רוסיה בתוך אוקראינה (צילום: רויטרס)
כוחות רוסיה בתוך אוקראינה (צילום: רויטרס)

המחסור של אוקראינה בחיילים בולט במיוחד מאז שרוסיה פתחה בדחיפה התקפית חדשה בצפון מזרח המדינה בשבוע שעבר. גורמים רשמיים אוקראינים אומרים שהם ייצבו כעת את המצב בצפון-מזרח, אך העברת חיילים נוספים לאזור גורמת להחלשת חלקים אחרים של החזית.

ההישגים של רוסיה בשדה הקרב בשנה האחרונה נבעו בעיקר מיתרון במספר החיילים שלה. מוסקבה שלחה גל אחר גל של חיילים בהתקפות עקובות מדם, גם אם זה אומר לספוג מספר עצום של נפגעים, כדי לכבוש עיירות וערים כמו בחמות, אבדייבקה ומרינקה במזרח. כחלק מאסטרטגיה זו, הקרמלין שילב עשרות אלפי אסירים בלחימה, נוהג שנוי במחלוקת שעליו מתחה אוקראינה ביקורת במחצית הראשונה של המלחמה. אבל כעת, אוקראינה מחפשת גם כן לגייס אסירים.

בניגוד לרוסיה, האפשרות לשרת לא תורחב לאנשים שהורשעו ברצח בכוונה תחילה, אינוס או עבירות חמורות אחרות. המחוקקים אמרו שניתן לשקול הרשעות בהריגה שלא מרצון. אסירים המשרתים על פי החוק החדש ישולבו ביחידות מיוחדות למשך החוק הצבאי, כלומר לא ישוחררו עד תום המלחמה. המחוקקים אמרו גם כי לאסירים הזכאים לשירות לא נותרו יותר משלוש שנות מאסר לריצוי. ההחלטה על גיוס ושחרור אסיר על תנאי תתקבל על ידי בית משפט ותחייב את נכונותו של האסיר להשתלב בצבא.

אולנה ויסוצקה, סגנית שר המשפטים של אוקראינה, אמרה לכלי חדשות אוקראיני אמש כי בסקר של שנערך בין אסירים אוקראינים באפריל, 4,500 הביעו רצון לשרת בצבא בתמורה לאפשרות שחרור על תנאי.